מתאמצים באימונים ולא מגיעים לתוצאות המצופות? אל תתייאשו.

לביצוע סדיר של פעילות גופנית יש השפעות משמעותיות ומגוונות: שיפור המצב הבריאותי, הפחתת גורמי סיכון למחלות שונות, שיפור בכושר הגופני, חיטוב הגוף והקניית מראה צעיר יותר.
אך לעיתים, דווקא בשל היצע האימונים הרחב, למרות השקעה והתמדה אנו לא רואים את התוצאות המקוות.
בדרך כלל זה לא קורה בתחילת האימונים. אז יש שיפור מהיר במצב הגופני, בלי קשר לסוג הפעילות. ה"מחסום" מגיע לאחר כמה חודשים. חלק מהמתאמנים מרגישים שיש שיפור קל בכושר הגופני, אך התוצאות המקוות – הן הבריאותיות והן האסתטיות – אינן נראות לעין.
זה מתסכל מאוד ומרפה את ידיהם של אנשים רבים, בעיקר משום שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מתאמנים היא הסיפוק שיש להם מהשגת המטרות שבהן השקיעו כל כך הרבה מאמץ.
ישנן כמה סיבות לכך שאנו לא משיגים את התוצאות המקוות. איתור הסיבה וביצוע שינוי באימונים יכולים להוביל לשינוי המצב.

הבעיה: דרגת הקושי של האימון לא תואמת את המטרות.
בשנים האחרונות, כתוצאה מההתפתחות האדירה בתחום האימונים, ידוע מהו המינון המדויק שצריך להשקיע כדי להשיג כל מטרה: מספר הפעמים בשבוע שצריך להתאמן, דרגת הקושי של התרגול, אפילו מספר החזרות שצריך לבצע בכל תרגיל. הסיבה העיקרית שמתאמנים לא משיגים את התוצאות הרצויות היא שדרגת האימון אינה תואמת את מטרותיו: הוא פשוט קל מדי. שרירי הגוף והתהליכים המטבוליים בגוף מאוד דינמיים. הם מתאימים את עצמם במהרה לעומסים באימון. כאשר העומסים, משמע דרגת הקושי של האימון, אינם גדלים בהתמדה בהתאם לקצב ההתקדמות ביכולת הגופנית של המתאמנים, הם "נתקעים" ולא מתרחש שיפור נוסף במצבם הגופני.

הפתרון: להגביר בהדרגה את דרגת הקושי של האימון.
בכל כמה שבועות יש להעלות את דרגת הקושי על ידי ביצוע תרגילים קשים יותר או על ידי הגדלת מספר הפעמים שמבצעים כל תרגיל, או שתגדילו את ההתנגדות שנגדה אתם מבצעים את התרגילים.
הבעיה: לא נחים מספיק בין האימונים.
כדי שהגוף יוכל להפיק את המקסימום מאימון הוא זקוק לפרק זמן של התאוששות. לרוב, ההתאוששות של הרקמות נמשכת 48 שעות לאחר אימון בדרגת קושי קשה ו־24 שעות לאחר אימון בדרגת קושי בינונית או קלה. כאשר מבצעים אימון בעצימות גבוהה ללא זמן התאוששות מתאים, הגוף פשוט לא מספיק להכין את עצמו לאימון הבא. לאורך זמן, ללא התאוששות מתאימה לא יבוא שיפור במצב הגופני – ולא משנה כמה תתאמצו באימונים.

הפתרון: הקפידו על ימי מנוחה.
אימונים בדרגת קושי גבוהה מומלץ לבצע לא יותר מפעמיים בשבוע. למחרת אימון כזה מומלץ לנוח או לערוך רק אימון קל. בכל מקרה, נוסף על שילוב של אימונים קלים, מומלץ להקפיד על יום מנוחה אחד לפחות בשבוע שיהיה נטול אימונים בכלל.
הבעיה: מבצעים את אותו אימון.
הגוף, כאמור, הוא מערכת פיזיולוגית דינמית אשר מסתגלת מהר לשינויים. כאשר אנו לא משנים את התרגילים או את דפוס האימון, הגוף "לומד" את התנועות ומבצע אותן ביעילות בפחות מאמץ. מחקרים שנערכו בקרב רצים הראו שהשיפור ביכולת הריצה שמתרחש בתחילת האימונים אינו תוצאה של שיפור הכושר הגופני, אלא תוצאה מכך שהגוף "למד" לרוץ בצורה יעילה יותר וחסכונית יותר. המשמעות היא שאמנם יש שיפור ביכולת הריצה, אבל מבחינה פיזיולוגית ההשפעה של ביצוע אותו אימון יורדת.

הפתרון: גוונו את האימון בכל כמה שבועות.
שנו את התרגילים, תרגלו שרירים אחרים. לדוגמה: אם אתם הולכים, שנו את המרחקים, הגבירו מדי פעם את קצב ההליכה, שלבו בין הליכה לריצה וכדומה.
הבעיה: בחירת אימון שלא מתאים למטרות.
כדי להשיג את התוצאות הטובות והמהירות ביותר יש צורך לבחור באימון המתאים. זה נכון שלכל פעילות גופנית יש השפעה רחבה על השרירים ועל מערכת השלד, אבל יש סוגי אימונים יעילים יותר ויש כאלה שפחות. כך, לדוגמה, אימונים שמיועדים לחיזוק השרירים המייצבים של הבטן לא יעילים בהפחתת משקל או בשיפור מסת השריר. ולהפך, אימוני ריצה שיעילים מאוד בהפחתת משקל לא יגרמו לשיפור ביציבת הגוף. לכן אם אתם מתמידים בסוג אימון מסוים ולא רואים את התוצאות שלהן קיוויתם – סביר להניח שסוג אימון זה לא מתאים לאותן מטרות.

הפתרון: בחרו סוג אימון שמתאים למטרותיכם.
הימנעו מהיסחפות אחר טרנדים או המלצות מתלהבות של חברים. קראו מעט על סוג הפעילות לפני שאתם מתחילים להתאמן. ספרו למאמן או למדריך מה אתם רוצים להשיג והתייעצו עימו איזה סוג אימון יתאים לכם בצורה הטובה יותר.
הבעיה: אימון כללי מדי.
אם המטרה שבחרתם תואמת את סוג האימון ואתם עדיין לא רואים תוצאות, יכול להיות שסוג האימון שבחרתם הוא כללי מדי.
כיום האימונים שמוצעים מערבים מספר רב של סוגי תרגול. לדוגמה, אימון ־ה־HIT ,שהתחיל מאימון אירובי ועם השנים הפך לכינוי כללי לכל סוגי האימונים שכוללים קטעים של מאמץ קל וקטעים מאומצים. אימונים אלה יכולים לכלול, למשל, שילוב של תרגילי כוח שמתבצעים במהירות וכמעט ללא מנוחה כדי להגיע לדופק מהיר, מתוך מטרה לשפר במקביל את היכולת האירובית וגם את כוח השרירים. הבעיה היא שלמעט אצל מתאמנים בגיל צעיר מאוד, התוצאות של אימון משולב כזה יהיו קטנות הרבה יותר מביצוע אימון כוח ואימון אירובי בנפרד, או אחד אחרי השני באותו אימון.

הפתרון: בצעו אימון ספציפי למטרה.
רוצים להשיג את שיפור הכושר הגופני האירובי ולהפחית משקל? מומלץ לבצע אימון אירובי. רוצים להגדיל מסת שריר? מומלץ לבצע אימון כוח כנגד התנגדות, אך בדופק נמוך.
הבעיה: אורח חיים לא מותאם.
ההשפעה האמיתית של האימון הגופני קשורה ישירות לשיפור במצב הפיזיולוגי של הגוף. אלא ששינוי זה הוא תהליך שמתרחש בכמה מערכות הגוף במקביל: במערכת השרירית, במערכת העצבים ובמערכת ההורמונלית. כדי שתהליך זה יתרחש צריך לתת לו תנאים מתאימים כגון שעות שינה מספיקות, תזונה מתאימה ועוד. לא רק תנאים גופניים
משפיעים: גם מתח נפשי או תקופות "לחוצות" משפיעים ישירות על מצב הגוף וכמה הוא יגיב לאימון.

פתרון: חיים בריאים.
הקפידו לישו ן 7־8 שעות בלילה שלפני ושאחרי אימון, לאכול בצורה מסודרת, ובתקופות לחוצות נפשית הקטינו את עומס האימונים.