סחרחורת וירידה בשווי משקל היא תופעה שכיחה בגיל מבוגר שעלולה להגביר את הסיכון לנפילות. כיצד תרגול פשוט וקל יכול לשפר אותה? בכתבה הבאה.

תופעות של ירידה בראייה בזמן ביצוע תנועות עם העניים או הראש, שמלווה עם סחרחורת או ירידה ביציבות ושווי המשקל, הינן תלונות שכיחות מאוד בגיל המבוגר. כ 35% מכלל האוכלוסייה המבוגרת יסבלו מתופעות אלה. שכיחות התופעה עולה דרסטית עם הגיל והערכה היא שמעל 85% מהאנשים, מעל גיל 80, סובלים מירידה משמעותית בתפקוד המערכות בגוף האחראיות על שווי המשקל.
לא מדובר בתופעה רגעית, שרק פוגעת באיכות החיים, אלה שינוי הדרגתי ומתמשך שעלול להגביר את הסיכון לנפילות. מחקרים מראים שירידה ביכולת שווי המשקל מגדילה את הסיכון לנפילות פי 33 ביחס לאנשים בריאים. מה גם שכ 25% מהאנשים בגיל מבוגר, שמדווחים על ירידה בשווי המשקל, דיווחו על אירוע של נפילה בשנה אחרונה. בהתחשב בעובדה שנפילות בגיל מבוגר לרוב גורמות לשברים בעצמות הירך והאגן שכרוכים בהתערבות ניתוחית והחלמה ממושכת, שיפור יכולת השווי המשקל והפחתת הסחרחורת על מנת למנוע נפילות תופסים יותר ויותר חשיבות בטיפול בגיל המבוגר.

להחזיר לשווי המשקל
יכולת שווי המשקל והיציבות של הגוף נובעת משילוב פעולה של מספר מערכות: מערכת הראיה, אשר קולטת את המידע החזותי על מצב הגוף ביחס לסביבה. המערכת ההוסטיבולית, אשר ממוקמת באזור האוזן הפנימית וקולטת מידע לגבי מנח הראש ומערכת התחושה העמוקה, שמקורה בסיבי העצב שממוקמים בשרירים, אשר קולטת מידע על מנח המפרקים והשרירים. כל המערכות האלה מעבירות מידע רציף למוח על מנח הגוף שמעבד את המידע ומפעיל את השרירים על מנת לשמור על היציבות .
עם הגיל מתרחשת ירידה טבעית בתפקוד מערכות הגוף. אנו מבחינים בקלות בסימנים החיצונים של העלייה בגיל כגון: ירידה במסת השריר, הופעת קמטים בעור. אבל בכל מה שנוגע לתהליכים פנימיים עצביים שמתרחשים בגוף כגון: ירידה בתפקוד מערכות השווי משקל אנו פחות מקדישים להם תשומת לב.
זו גם הסיבה, שהתרגול המקובל ביותר לשיפור ביכולת השווי משקל ולמניעת נפילות בגיל המבוגר, מתרכז בעיקר במרכיבים "המזוהים" עם גיל מבוגר שיפור כושר אירובי ובעיקר בצוע תרגילי שווי משקל בעמידה כמו עמידה על רגל אחד, זאת מתוך מטרה לאתגר ולאמן את כל המערכות האחראיות על שווי המשקל ובמקביל לשפר את תפקוד השרירים. היתרון הגדול בתרגול זה שהוא מאמן בו זמנית מערכות פיזיולוגיות רבות והוא נמצא כיעיל בהפחתת שיעור הנפילות. אולם החיסרון הגדול שלו שהוא דורש מאמץ גופני גדול, לרוב התרגול צריך להתבצע תחת ההדרכה והשגחה, מחשש לנפילות, והוא דורש זמן תרגול ארוך באופן יחסי של כ 30 דקות מספר פעמיים בשבוע וההשפעה שלו על הסימפטומים של סחרחורת בזמן ביצוע של תנועות ראש מוגבלת מאוד.

לעקוב עם העיניים
לכן, בשנים האחרונות נוסף מרכיב חשוב של תרגול, שעד כה לא זכה לתשומת הלב הראויה, שגם יכול לשפר משמעותית את התוצאות של התרגול המקובל להפחתת נפילות וגם יכול להפחית משמעותית את תחושת הסחרחורת. כל זאת ללא כל מאמץ גופני או סכנה לנפילה אשר מתבצע מספר דקות מועט בכל יום.
הבסיס הפיזיולוגי של התרגול הוא שיפור הקשר העצבי שמתאם בין תנועת הראש לתנועת העיניים. בעוד שבגיל צעיר הקשר הזה מתבצע בצורה אוטומטית על ידי רפלקסים הרי שכאמור עם הגיל חלה ירידה הדרגתית בפעולת הרפלקסים, בתיאום בין תנועות הראש לתנועות העיניים וכתוצאה מהירידה בתאום המוח שמקבל המידע למעשה מקבל מידע שונה ממערכת הראיה ומהמערכת הוסטיבולרית הדבר פוגע ביכולתו לאבד מידע. מעיין "וירוס מחשב" אשר גורם לתחושת הסחרחורת וחוסר היציבות.
לכן, הפיתרון היעיל ביותר הוא תרגול ממוקד ופשוט שנועד לשפר את התאום בין תנועת העיניים לבין תנועת הראש. ישנן מספר שיטות תרגול המבוססות על עיקרון זה. השיטות שזוכות להמלצה של איגוד הפיזיותרפיה האמריקאי הן: היא שיטת התרגולGaze (מבט) ושיטת substitution (החלפה) אשר הוכחו כיעילות במספר מחקרים עדכניים שמצאו שתרגול למשך מספר שבועות גרם לשיפור משמעותי בתסמיני הסחרחורת ובסיכון לנפילות .
השיטות כוללות ביצוע מספר תרגולים יומיים, כשלושה קצרים, למשך מספר דקות מועט כ3-4 דקות. התרגול מתבצע בישיבה, אינו מצריך ציוד מיוחד. התרגול כולל ביצוע הדרגתי של תנועות מעקב עיניים עם תנועות ראש בכיוונים שונים ובמהירויות שונות.

תרגול ממוקד
כך תתרגלו, כל תרגול למשך כדקה:

בשיטת gaze
שלב 1: הושיטו את האגודל קדימה לפני קו העיניים. הזיזו את האגודל לצדדים ולמעלה למטה ועקבו רק באמצעות העיניים אחרי תנועת האצבע.
שלב 2: הניעו את האגודל כמו בשלב הקודם אבל עקבו אחרי האגודל גם עם תנועות הראש.
שלב 3: הניעו את האגודל ואת הראש בכיוונים נגדיים והמשיכו לעקוב אחרי האגודל עם העיניים.

בשיטת "החלפה"
שלב 1: הושיטו את שני האגודלים קדימה, בגובה העיניים. הטו את הראש מעט ימינה והתמקדו במבט לאגודל ימין. רק באמצעות תנועת העיניים, מבלי להזיז את הראש, התמקדו באגודל שמואל. הטו את הראש לכיוון שמאל, תוך שמירה על מיקוד העיניים באגודל שמאל וחזרה.
שלב 2: הושיטו את אגודל ימין. הטו את הראש ימינה התמקדו במבט באגודל ימין. עצמו את העיניים סובבו באיטיות את הראש שמאלה, דמיינו שאתם עדיין מסתכלים על האגודל , פתחו את העיניים בלי להזיז את הראש ובדקו האם אתם ממוקדים באגודל ימין. אם לא, מקדו שוב את המבט בימין. יש לבצע לשני הצדיים.

• בזמן ביצוע התרגול עלולות להופיע תחושות טבעיות של סחרחורת קלה שהן חלק מההסתגלות הפיזיולוגית תחושות שישתפרו בהדרגה עם המשך התרגול.
• את התרגולים מומלץ לשלב עם תרגול יומי לשיפור שווי המשקל בעמידה ופעילות אירובית כמו הליכה.
• לתרגול מותאם יותר יש לפנות לייעוץ אצל פיזיותרפיסט שמתמחה בטיפול וסטיבולרי.

 

מקורות נבחרים:

Hafström, Anna, et al. "Improved balance confidence and stability for elderly after 6 weeks of a multimodal self-administered balance-enhancing exercise program: A randomized single arm crossover study." Gerontology and geriatric medicine 2 (2016): 2333721416644149.
  Hall, Courtney D., et al. "Vestibular rehabilitation for peripheral vestibular hypofunction: an evidence-based clinical practice guideline: from the American physical therapy association neurology section." Journal of Neurologic Physical Therapy 40.2 (2016): 124.

Iwasaki, Shinichi, and Tatsuya Yamasoba. "Dizziness and imbalance in the elderly: age-related decline in the vestibular system." Aging and disease 6.1 (2015): 38.