סובלים מפריצת דיסק? בטוחים שהגב נפגע לתמיד? מתברר שהדיסק הוא בעל יכולת ריפוי טבעי ורוב פריצות הדיסק נעלמות עם הזמן.

רון, עובד בחברת היי טק בן 40 עובד בישיבה רוב הזמן ומעוניין להתחיל להתאמן . חבריו לעבודה רצים, מרימים משקולות, מבצעים תרגילים מורכבים והוא חושש. הסיבה: כשהיה צעיר, בשנות ה 20 לחייו, סבל מפריצת דיסק חמורה אשר גרמה לו לכאבי גב חזקים עם הקרנה לרגלים והשביתה אותו למשך מספר חודשים. מאז הוא מספר: "לא סבלתי מכאבי גב, אבל בכל מה שקשור למאמצים גופניים אני נזהר שהרי הדיסק הפגוע עדיין שם וכל עומס עלול לגרום להתלקחות חוזרת של הכאב".
אין ספק שהדיסק הבין חולייתי מרכז את תשומת הלב בזמן הופעת כאבי גב. הדיסק, אשר ממוקם בין חוליות עמוד השדרה, מורכב במרכזו מגרעין בעל מבנה דמוי גל שמאפשר פיזור לחצים טוב יותר ומוקף בטבעת פיברוטית קשיחה אשר נותנת לו עמידות גבוהה. מבנה זה מאפשר לדיסק לבצע את תפקידיו לבלום את הזעזועים להם נחשף עמוד השדרה ולאפשר תנועה טובה בין החוליות . העובדה שהדיסק גמיש יותר מהמבנים האנטומיים סביבו: החוליות או רצועות, גורמת לו להיות פגיע יותר. לכן, לאורך השנים מתרחשים בו שינויים ניוונים בדרגות שונות אשר פוגעים במבנה הבסיסי שלו. מכוון שהוא צמוד לעצבים היוצאים מעמוד השדרה יש חשש שפגיעה במבנה הדיסק עלולה לגרום ללחץ על העצבים ולהופעת הכאב לא רק בגב עצמו אלה גם כאבים שמקרינים לאזור הרגליים.

פריצה נפוצה
החשש של רון נפוץ מאוד בקרב אנשים אשר סבלו בעבר מכאבי גב ובמקביל עברו בדיקות הדמייה שהראו פגיעה בדיסק הבין חולייתי . חשש זה הוא נובע מהדעה שהפעלת עומס מכני גבוה בזמן פעילות גופנית, כאשר מבנה הדיסק אינו תקין, עלולה להחמיר את מצב הדיסק ולגרום לחזרה של כאבי הגב.
כאמור, דעה זו נפוצה מאוד ומונעת מאנשים שסבלו מכאבי גב לעסוק בפעילות גופנית זאת למרות שכיום ידוע שאין קשר ישיר בין הופעה של כאבי גב לבין פגיעה בדיסק החולייתי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שניתוח התוצאות של בדיקות ההדמיה מלמד שמעל גיל 50 כ 90% מכלל האוכלוסייה סובלים מפגיעה כל שהיא באחד הדיסקים בעמוד השדרה, כאשר הגב התחתון הוא איזור הפגיע יותר וכ 70% מהאנשים יאובחנו כבעלי פגיעה ניוונית באזור הגב התחתון. לכן, לא פלא שבקרב אנשים שסובלים מכאבי גב נמצאה גם פגיעה במבנה הדיסק.
בנוסף, ידוע שמעל 90% ממקרי כאבי הגב, הכאבים חולפים לאחר תקופה של 3 חודשיים עם באמצעות טיפולים שמרניים כגון פיזיותרפיה או בפעילות גופנית ולא נדרשת התערבות ניתוחית. מה גם שלאחר תקופה זו אנשים וגם ספורטאים יכולים להגיע לרמות פעילות גבוהות מאוד. בנוסף לדיסק עצמו ידוע שישנם גורמים נוספים אשר יכולים לגרום להופעת כאבי גב תחתון כגון: ירידה בתפקוד השרירים, מתח נפשי ועוד. בשל כך, מקור כאב הגב ברוב המקרים אינו ידוע ואנשים נוטים לייחס את הכאב לממצאי ההדמיה הנפוצים.

ריפוי טבעי
אך האם החשש של רון מבוסס? האם העובדה שהייתה פריצת דיסק בעבר גורמת לגב להיות פגיע יותר או לתפקד פחות טוב? המחשבה הנפוצה מבוססת על כך שהדיסק הבין חולייתי, כאשר הוא ניפגע הוא לא יכול "להחלים" ולחזור למצבו הקודם מצב שמגדיל את הסיכון להופעת כאבי גב חוזרים. על חששות אלה מסתמכים טיפולים שונים שמטרתם "החזרת הדיסק הפגוע למקום" או "זירוז ההבראה של הדיסק" .
אולם, אחת התופעות הפחות ידועות בהקשר של פגיעות בדיסק הבין חולייתי היא היכולת המופלאה שלו להחלים. תופעה זו תוארה לראשונה על ידי חוקר בשם גוינטו בשנת 1984 שמצא שבקרב נבדקים עם ממצאים של פגיעה במבנה הדיסק מעקב של שנה הראה שהגודל של הדיסק הפרוץ הצטמצם משמעותית.
מאז, לאורך השנים, נערכו עשרות מחקרים שבדקו לאורך זמן אנשים שנמצאו עם פגיעות בדרגות שונות בדיסק . במאמר שסיכם את כל המחקרים שנערכו בנושא והתפרסם ב journal of clinical rehabilitation עולים נתונים מדהימים שמראים שהסיכוי שהדיסק יחלים ויחזור למצבו הקודם הוא גבוה מאוד ותלוי בעיקר בחומרת הפריצה. מתברר שכאשר מדובר בבלט דיסק, הפגיעה הקלה ביותר במבנה הדיסק, כאשר נפגעת רק המעטפת האחורית של הדיסק הסיכוי להחלמה ספונטנית של הדיסק הוא נמוך מאוד רק 13%. אולם ככול שהפגיעה במבנה הדיסק גדולה יותר הסיכוי להחלמה גבוה הרבה יותר. לדוגמה בפגיעה החמורה ביותר בדיסק, disc sequestrations, שגורמת לא רק לפגיעה במבנה שלו אלה גם לדליפה של תוכן הדיסק לחלל עמוד השדרה הסיכוי שמצב הדיסק יחלים עומד על 96%! . כאשר מדובר בפגיעה בדופן החיצונית שכוללת יציאה של הגרעין של הדיסק מדופן הדיסק – extrusions . סיכוי הריפוי הטבעי עומדים על מעל 70% ואילו בפריצת דיסק שכוללת פגיעה משמעותית בדופן האחורית של הדיסק, כך שמעל מחצית משטח הדיסק נע אחורנית, סיכויי הריפוי הטבעי עומדים על מעל 40%.

דלקת מתקנת
הסיבה שהדיסק מחלים טוב יותר דווקא מפריצות בדרגת קושי חמורה יותר, זאת בניגוד לפציעות אחרות בגוף שבהן ככול שהפציעה קלה יותר החלמה מהירה וטובה יותר לדוגמה: נקע בקרסול, תלויה במנגנוני הריפוי. כאשר נוצרת פגיעה חמורה בדיסק שכוללת פגיעה משמעותית במעטפת או יציאה של המרכיבים הפנימיים של הדיסק לתוך חלל עמוד השדרה, מערכת החיסון של הגוף מגיבה כאילו מדובר בגוף זר. מתרחש תהליך דלקתי שאומנם עלול להגביר את הכאב, אך תאי מערכת החיסון שמגיעים לדיסק הפגוע מפנים את חלקי הדיסק הפגוע, גורמים ליצירת כלי דם חדשים בדיסק ולהגברת תהליכי יצור רקמת החיבור והתוצאה היא תיקון מהיר מאוד של הדיסק. כאשר מדובר בפגיעות קלות, שהדיסק שומר על שלומותו כגון בלט דיסק, לא מופעל המנגנון הדלקתי ולרוב החלק הבולט של הדיסק מאבד מתכולת הנוזלים שלו, "מתייבש", מאבד מגודלו והדיסק חוזר לצורתו הרגילה. תהליכי ריפוי אלה מתרחשים לרוב במהלך השנה הראשונה לאחר פריצת הדיסק.
אולם חשוב לזכור, כמו במצבים של כאבי הגב, אין לרוב קשר בין תהליכי הריפוי הטבעי של הדיסק לבין שיפור במצב הכאבים. זאת כאמור מהסיבה שלא תמיד יש קשר בין כאבי הגב למצב הדיסק. אך מתברר שככול שכאבי הגב וההקרנות חולפים מהר יותר, בפרק זמן של חודש עד חודשיים, הדבר מעיד שהתרחש תהליך ריפוי טוב יותר של הדיסק הבין חולייתי.
ובחזרה לרון שמתלבט באיזה סוג פעילות לעסוק? התמונה הכוללת מראה שאין קשר בין כאבי הגב בעבר לבין ממצאי ההדמיה. לדיסק, כמו גם לכאבים, יש יכולת התאוששות טובה לכן לא מדובר בבעיה כרונית והוא יכול לעסוק בכל סוג ספורט שיבחר בתנאי שכמו כל המתאמנים יתחיל לבצע אותו בהדרגה.

מקורות נבחרים:
Chiu, C.-C., Chuang, T.-Y., Chang, K.-H., Wu, C.-H., Lin, P.-W., & Hsu, W.-Y. (2014). The probability of spontaneous regression of lumbar herniated disc: a systematic review. Clinical Rehabilitation, 29(2), 184–195.

Benson, RT et al. “Conservatively Treated Massive Prolapsed Discs: A 7-Year Follow-Up.” Annals of The Royal College of Surgeons of England 92.2 (2010): 147–153. PMC. Web. 26 Aug. 2018.