תמונה כתבותהופעת התכווצות שרירים לא רצונית הינה תופעה כואבת ומטרידה. כדי למנוע אותה אנשים נוטלים תוספים שונים. כיום מתברר שהמקור של התופעה הוא לא בשריר עצמו אלה במערכת העצבים, לכן לתוספים אין שום יעילות. אז מה כן לעשות ?

כיווץ פתאומי ולא רצוני של השרירים, הינה תופעה נפוצה במגוון רחב של אוכלוסיות, הן בקרב ספורטאים תחרותיים וחובבניים כגון: רצים למרחקים ארוכים וטריאטלתים והן בקרב אנשים שלא עוסקים כלל בפעילות גופנית כגון כיווצים המופעים בלילה.
כאשר מדובר באנשים שעוסקים בספורט, הכיווץ מופיע או בזמן המאמץ עצמו או מספר שעות לאחריו. הכיווץ מופיע בפתאומיות ובחוזקה ומעורר כאב חזק מאוד, בעיקר בשרירי הרגליים: בשרירי הירך או השוק. הכיווץ אומנם פוסק לאחר זמן קצר אולם מצב זה עלול לחזור מספר פעמים.
נכון שלא מדובר במצב מסוכן העלול לגרום לנזק או קרע לשריר, אבל הכיווץ כן מעורר כאב חזק שאם הוא מופיע בזמן מאמץ גופני הוא גורם להפסקה מיידית של הפעילות, ואם הוא מתרחש במנוחה או בזמן שינה הוא גורם לפגיעה משמעותית באיכות השינה ובאיכות החיים.
למרות שמדובר בתופעה נפוצה למערבת שרירים גדולים ומבחינה פיזיולוגית ידוע בדיוק מה גורם באופן רצוני לשרירים להתכווץ, עדיין ההסבר מה גורם לשרירים להתכווץ באופן פתאומי ולא רצוני לא ידוע. הסיבה העיקרית לחוסר הבהירות היא שמכוון שמדובר בכיווץ פתאומי, שקשה לצפות אותו, החולף לאחר מספר דקות קשה מאוד לבצע מעקב צמוד אחר האנשים הסובלים מימנו. מה גם שאין כיום מודלים מחקריים טובים אשר מדמים את התופעה ומאפשרים לחקור אותה בתנאי מעבדה ובכך לגלות את שורש הבעיה.
מגנזיום עוזר?
בשל חוסר הבהירות לגבי המנגנון שגורם לכיווץ, נוצרו תאוריות רבות סביב התופעה . התאוריה המקובלת ביותר בקרב ספורטאים מקצוענים וחובבנים או אנשים הסובלים מכיווץ שרירים בשינה היא שהגורם לכיווץ הוא שינוי בהרכב הסביבה הביוכימית בשרירים, מכיוון שהפקודה הרצונית של כיווץ השרירים מועברת על ידי כניסה של מלחים לתוך השריר. התאוריה גורסת שמסיבה כל שהיא נוצר שינוי בריכוז המלחים בסביבת השריר שגורם לכניסה ספונטנית של מלחים לתוך השריר שמוביל לכיווץ לא רצוני שלו.
לכן, אנשים רבים, על מנת “להיפטר ” מכיווץ השרירים הלא רצוני ומתוך מטרה לאזן את סביבת השריר נוטלים מינרלים לדוגמת מגנזיום או שותים משקאות איזוטוניים המכילים מלחים שונים. בקרב אנשים העוסקים בספורט ממושך כגון ריצה או רכיבה על אופניים ההנחה היא שהתייבשות ואיבוד מלחים בזיעה היא שגורמת לשינוי בריכוז המלחים ולכיווץ לא רצוני של השרירים. בנוסף לנטילת תוספים שונים, גישה נוספת שמקובלת היא שביצוע מתיחות לשרירי הרגליים לפני ביצוע פעילות גופנית או לפני השינה, לאנשים הסובלים מכיווצי שרירים ליליים, או במהלך היום ימנעו את כיווצי השריר. אולם בניגוד לדעה הרווחת ולשוק המשגשג של המשקאות האיזוטונים והתוספים, בעיקר מגנזיום, המחקרים מראים שאין להם כל השפעה על הופעת הכיווצים. כך לדוגמא בסקירת ספרות שהתפרסמה רק לפני כשנתיים, שניתחה את תוצאות ואת איכות המחקרים שבדקו את ההשפעה של נטילת מגנזיום על כיווץ לא רצוני של השרירים, העלתה שאין כל הוכחה מדעית לכך שלנטילת מגנזיום יש השפעה כל שהיא על כיווץ לא רצוני של השרירים . במחקרים שכביכול כן נמצאה השפעה, עיקר ההשפעה הייתה “פלסבו” זאת אומרת השפעה פסיכולוגית בלבד.
גם מחקרים שנערכו בקרב ספורטאים מצאו שלא היה קיים קשר בין שינוי בהרכב המלחים בסביבת השריר שנגרם כתוצאה של איבוד המלחים בזמן המאמץ או כתוצאה מהתייבשות של הספורטאים לבין הופעת כיווצי השרירים.
גם ביצוע תרגול של מתיחות לשרירים לפני המאמץ או באופן שיגרתי לא נמצא כמפחית משמעותית את הופעת כיווצי השרירים הן בקרב ספורטאים והן בקרב אנשים שסבלו מכווצי שרירים בזמן השינה.
עצבים כמקור
הסיבה מדוע כל האמצעים האלו אינם יעילים התגלתה רק לאחרונה בעקבות פרסום סידרה של מחקרים שגילו מה הוא המנגנון שגורם לכיווץ השרירים הלא רצוני. מסדרת מחקרים שנערכו בקרב ספורטאים העוסקים במקצועות הסיבולת הארוכים כגון תחרות איש ברזל, שאחרון שבהם התפרסם בBritish journal of sport medicine , עולה שהאות לכיווץ לא נובע כאמור משינוי בריכוז המלחים או מירידה מתכולת הנוזלים בסביבת השריר אלה מקורו דווקא בתפקוד לא תקין של מערכת העצבים והיא שאחראית על הכיווצים הלא רצוניים. שכן, בתוך השרירים ישנם חיישנים עצביים אשר מדווחים למערכת העצבית על המתח המכאני שמפעילים השרירים ובהתאם לכך מערכת העצבים מווסתת את מידת כיווץ השרירים.
מתברר שבמצבי עייפות שרירית התאום של מערכת העצבים ניפגע , מתרחשת פעילות יתר של חיישנים אלה וזה הגורם לפעילות ספונטנית ולא מתואמת של תאי העצב אשר מכווצים את השרירים באופן עצמאי ולא רצוני. לכן, נמצא שעור התכווצויות גבוה בקרב אנשי הברזל שרכבו ורצו מהר יותר בצורה משמעותית יותר ממה מאשר הקצב החזוי להם , זאת בהשוואה לאנשי ברזל אחרים אשר רכבו ורצו בקצב החזוי.
ההשלכה המעשית של תוצאות המחקרים, היא כפולה. מצד אחד בקרב מתאמנים חובבנים או מקצועיים הפחתת שיעור ההתכווצות ומניעה שלהם בזמן המאמץ ולאחריו תלוי בעיקר בהקפדה על ביצוע מאמץ בהתאם ליכולתם הגופנית ,ללא קשר למשתנים אחרים כגון: שתייה, נטילת מלחים או תוספים . מצד שני , אנשים בעיקר בגיל מבוגר הסובלים מהתכווצויות שרירים בזמן שינה שפוגעות באיכות השינה, הדבר כנראה נובע מחוסר פעילות גופנית שגורם לירידה בתפקוד השרירים . כך שבמהלך היום, כתוצאה מהעומס שמופעל על שרירי הרגליים, נפגע התיאום העצבי שרירי בזמן השינה ומערכת העצבים במקום לנוח גורמת לכיווץ לא רצוני של השרירים. במקרים אלה מומלץ לאמן את שרירי הרגליים על מנת למנוע מצבי עייפות במהלך היום יום שיובילו לכיווצי שרירים במהלך הלילה.

מקורות נבחרים:

Minetto, Marco Alessandro, et al. “Origin and development of muscle cramps.”Exercise and sport sciences reviews 41.1 (2013): 3-10.

BLYTON, Fiona, et al. Non‐drug therapies for lower limb muscle cramps. The Cochrane Library, 2012.

Braulick, Kyle W., et al. “Significant and serious dehydration does not affect skeletal muscle cramp threshold frequency.” British journal of sports medicine47.11 (2013): 710-714.