ספורטאים מפורסמים הם המודל שלנו לבריאות הגוף. הם משתמשים באמצעים ובטיפולים שונים שהופכים לפופולארים בקרב מתאמנים חובבים. האם כדאי לחקות אותם? ואיך מומלץ?
ספורטאים מהווים דוגמה להרבה מתאמנים חובבנים בני כל הגילאים ואנו מעריצים את יכולתם הספורטיבית שנובעת משילוב של כישרון יוצא דופן ואימונים מפרכים. הספורטאים משקיעים שעות באימונים ומוכנים לאמץ כל שיטה או אמצעי אשר ישפר את הביצועים הספורטביים שלהם ויאיץ את תהליכי האימון. אל השיטות והאמצעים האלה נחשפים גם הציבור בצפייה במשחקים, בקריאת כתבות רקע ובמעקב ברשתות החברתיות שבהן הם מעלים תמונות משגרת חייהם.
חשיפה זו גורמת לכך שכל אמצעי או טיפול שהספורטאים משתמשים בו, הופך במהירות לטרנד שנמצא בשימוש נרחב גם בספורט החובבני, אולם ההבדל העיקרי בין הספורטאים המקצוענים למתאמנים החובבנים הוא שהספורטאים מוכנים להשקיע בכל אמצעי שיכול לשפר אפילו במעט את הביצועיים שלהם, שכן הצלחה או כישלון ספורטיבי תלויים לעיתים בשיפור מזערי בביצועים הספורטיביים שנמדדים עד למאיות שנייה. חלק מהאמצעים שהספורטאים מאמצים בחום לא הוכחו כיעילים מדעית והעלות הכלכלית שלהם גבוהה. לכן, מתאמנים חובבים שיחקו אותם וישתמשו באותם אמצעים או טיפולים ברוב המקרים לא ירגישו כל שיפור משמעותי וגם יוציאו סכום כסף לא מבוטל. במה לא כדאי לחקות את הספורטאים ובמה כן?
לבוש לחץ
בשנים האחרונות חלק מהספורטאים לובשים מתחת לבגדי הספורט בגדים צמודים מאוד לגוף או שרצים לובשים גרביים לוחצות. מטרת הבגדים האלה היא לתת תמיכה חיצונית לשרירים ולמפרקים. מטרת התמיכה היא לשפר את זרימת הדם לשרירים, לתת תחושה טובה יותר של יציבות לשרירים ולשמור על הטמפרטורה של השרירים בזמן הפעילות. אך למרות השוק הגדל והולך של לבוש הלחץ התוצאות המדעיות לא מראות שללבוש זה יש השפעה אמיתית, פיזיולוגית, על הביצועים הספורטיביים. לבוש זה נמצא יעיל, במעט, רק במקרים של ביצוע פעולות מורכבות ללא מאמץ גופני עצים. לדוגמה: חבטת גולף או דווקא בזמן התאוששות לאחר האימון.
המלצה: לבשו את הביגוד הלוחץ מיד לאחר האימון או יום אחרי ולא בזמן האימון.
ביצוע מתיחות ממושכות
במהלך החימום לפני המשחק המצלמה מתמקדת בספורטאים כאשר הם מותחים לאורך זמן את השרירים שלהם. יכולת הגמישות של הספורטאים בהחלט מעוררת הערצה ורבים מהמתאמנים חושבים שביצוע מתיחות ארוכות ושרירים ארוכים הם כלי חשוב בהצלחה. אבל מחקרים מראים שביצוע מתיחות לאורך זמן, בעיקר לפני או במהלך ביצוע ספורטיבי, דווקא עלולים לגרום לפגיעה ביכולות הספורטיביות. הן עלולות לגרום לירידה בכוח השרירים ובמהירות. לכן, לא מומלץ להשקיע בהן זמן רב אלה לבצע מתיחות דינמיות: מתיחות מהירות וקצרות.
המלצה: וותרו על מתיחות ארוכות ובצעו רק מתיחות דינמיות, מתיחות קצרות ומהירות.
נטילת תוספי מזון
רבים מהספורטאים נוטלים תוספי מזון, חלקם אף מפרסמים תוספי מזון שהם נוטלים כגון וויטמנים, מינרלים או חומרים טבעיים שונים. תוספי המזון, כך מאמינים רבים, גורמים לשיפור בביצועים הספורטיביים ומאפשרים להתאמן משך זמן ארוך יותר ולהתאושש במהירות. נכון שישנם מספר תוספי מזון אשר הוכחו מחקרית שנטילה שלהם גורמת לשיפור בביצועים, אולם לנוכח העובדה שישנם מספר רב של תוספי מזון וההשפעה שלהם על ביצועי הספורטאים היא מתונה מאוד, לדוגמה: שיפור הישגים בריצה ארוכה למשך מספר שניות בלבד ובנוסף נטילת תוספים יעילה בעיקר לפני תחרות ולא באופן שוטף ואף בחלק מהמקרים נטילה של תוספים באופן שוטף עלולה דווקא לפגום בביצועים הספורטיביים. לכן, לכלל המתאמנים שהתזונה שלהם מאוזנת ואין מחסור תזונתי נטילת תוספי מזון על בסיס קבוע אינה מומלצת.
המלצה: נטילת תוספים מומלצת רק בייעוץ דיאטנית או רופא.
טיפולי “קסמים”
חלק מהעיסוק בספורט מקצועי כרוך בפציעות ובהופעת כאבים. למרות ההתקדמות האדירה בתחום רפואת הספורט, ישנם מקרים בהם הספורטאים מספרים על טיפולים נדירים מעיין “קסמים” שהם עברו שעזרו להם בצורה מידית.
כאשר הדובר הוא ספורטאי מוביל זה נשמע אמין, כמו לדוגמה במקרה של שחקן הגולף המפורסם בעולם טייגר וודס שסבל מפציעה בגבו ובאחד הראיונות סיפר שהסיבה לכאבים היא שכנראה האגן שלו זז מהמקום והוא עובר טיפולים “מיוחדים” להחזרת האגן למקום. בתגובה לדבריו פרסם פרופ’ אוסלייבן, פיזיותרפיסט בעל שם עולמי, מאמר מדעי בעיתון הספורט הבריטי שבו הוא קובע שאגן, למעט מצב של תאונות קשות, לא יכול לזוז מהמקום מה גם שלא ניתן להשפיע ולהחזיר את האגן למקום באמצעות טיפולים אלה רק באמצעות ניתוחים מורכבים. כך שטיפולי “קסמים” מיוחדים שעוברים גם ספורטאים יש להם בעיקר מרכיב פסיכולוגי.
המלצה: בחרו טיפולים מוכרים ומוכחים רפואית.
טייפינג צבעוני
במהלך המשחקים ניתן לראות שלחלק מהספורטאים מודבקים על הגוף סרטים בצבעים שונים שבשפה המקצועית נקראים קינזיוטייפ. הטייפ הוא למעשה סרט אלסטי אשר פותח על ידי כירופרקט יפני שמטרותיו: הורדת כאב ושיפור יכולת התכווצות של השרירים. החל מאולימפיאדת סיאול בה פרץ לתודעה העולמית, השכיחות שלו כחלק מטיפולים שונים עולה באופן הדרגתי. כיום ניתן לרכוש אותו בחנויות ולהדביק אותו באופן עצמאי, אולם לגבי היעילות המדעית יש חילוקי דעות משמעותיים. בחלק גדול מהמחקרים שפורסמו ובדקו את ההשפעה של הטייפינג לא מצאו כל יתרון ממשי בשימוש בו.
המלצה: השימוש בטייפינג מומלץ כחלק מטיפולי פיזיותרפיה או רפואה משלימה ועל בסיס ניסיון אישי.
עיסויים לאחר מאמצים:
טיפול ברקמה רכה, עיסוי, היינו חלק מרכזי בטיפול השוטף אותם עוברים הספורטאים. לפני, במהלך וגם אחרי התחרויות מצולמים הספורטאים שוכבים כאשר המטפל מעסה את שריריהם. עיסוי של השרירים אמור לשפר את חילוף החומרים של השרירים, להגמיש את רקמת החיבור בשריר ולגרום לו להתאושש טוב יותר.
ביצוע טיפולים כאלה הופך לחלק מהשגרה של הספורטאים החובבים בעיקר לאחר ביצוע אימונים קשים. אין ספק שמבחינה פסיכולוגית עיסוי גורם להרגשה טובה יותר ולתחושת הרפיה של הגוף, אולם יש חילוקי דעות לגבי ההשפעה הפיזיולוגית של טיפולים אלה ובעיקר לגבי היעילות של טיפולים אלה בזירוז קצב התאוששות של הספורטאים. מתברר שאין יעילות אמיתית בטיפולים ארוכים או לאחר ביצוע מאמץ קשה או ארוך, עיקר היעילות היא בטיפולים קצרים של מספר דקות ובעיקר בין ביצוע המאמצים עצמם ולא בסיומם.
המלצה: יעילות הטיפולים עולה משמעותית כאשר ישנו כאב ממוקד בשרירים. אין צורך בטיפולים על בסיס קבוע או לאחר מאמצים קשים. להתאוששות מהירה ביצוע אימונים קלים מאוד או מנוחה יעילים בצורה שווה.
קישורים מומלצים:
ההבדל המתפרץ בין ספורטאים מקצוענים לחובבים
תבניות תנועה, יציבות דינמית ותרגול מומלץ למניעת קרע של הרצועה הצולבת הקדמית ACL