Printמתוך הרצאה לצוות מכון פיזיותרפיה שרותי בריאות מכבי ברמת גן.

אימון פונקציונלי כטיפול בכאבי גב בשנים האחרונות תרגול אקטיבי לטיפול ולמניעת בכאבי הגב הפך לטיפול נפוץ מאוד במכוני הפיזיותרפיה. הוכח שהתרגול אקטיבי יעיל במצבים כאבי גב כרונים בהפחתת הכאב בדומה לטכניקות הטיפול הפסיביות, אך השפעתו נמשכת לאורך זמן גדול יותר.
קיימות שתי גישות בטיפול אקטיבי, האחת תרגול כללי של כל שרירי הגוף הגדולים, באמצעות תרגילים ובאמצעות מכשירי כושר, והשנייה תרגול ממוקד לחיזוק השרירים המייצבים הליבה (core) .
שתי גישות הטיפול הראו שיפור ניכר בכאב, וביכולת התפקוד של המתאמנים, אולם מתברר שכ30% מכלל המתאמנים עדיין יסבלו מכאבי גב לאחר סיום תוכנית התרגול.
הסיבה לחוסר השיפור בכאבי גב למרות התרגול אקטיבי נובע מהחסרונות של כל אחת משיטות התרגול:
שיטת אימון לשרירים המייצבים : אחת הטענות המרכזיות הינה שהתרגול בסיסי של השרירים המייצבים, נעשה לרוב בשכיבה, באמצעות ביצוע תרגילים שונים. תרגילים אלה אומנם יעילים בהפעלת שרירי הליבה אך אינם מדמים מצבים בהם “ניתקל” המטופל בחיי היום יום. במספר מחקרים נמצא שלמרות הפעלה וגיוס טוב יותר של שרירי הליבה לאחר תוכנית אימון לא היה קשר בין הפעלה טובה יותר לבין ירידה בכאבי הגב. סיבה נוספת הינה שהיכולת של השרירים המייצבים להשפיע על יציבות הגב הינה מוגבלת, וחיזוק שרירים כללי יפחית את העומס המופעל על שרירי הגב עצמם שהם בחלק מין המקרים המקור להופעת הכאבים.
לעומת זאת הגישה של חיזוק ואימון קבוצות השרירים הגדולים (העכוז, הירך, הרחב הגבי ) נמצא: שביצוע תרגול כללי לחיזוק שרירי הירך תוך שימוש במשקל גוף בלבד לא גרם להפעלה מספקת של שרירי הליבה או שרירי הגב. ולכן תרגילים אלה עלולים לא להיות יעילים למניעה ולחיזוק שרירי הגב.
לכן ישנם מספר שלבים לבניית תוכנית טיפול מוצלחת למטופל הסובל מכאבי גב:

שלב 1
מיון: נמצא שאנשים בעלי כושר גופני נמוך,בגיל מבוגר עם כאבים כרוניים, ללא כאב מוקרן, ישיגו תוצאות טובות יותר באמצעות תרגול כללי של שרירי הגוף ותכנית לשיפור הכושר הגופני. לעומת זאת מטופלים צעירים, הסובלים מהופעת כאב גב ראשון, עם כאב המוקרן לגפיים, כושר גופני גבוה ישיגו תוצאות טובות ביותר באימון שרירים המייצבים (הליבה).

שלב 2
התקדמות הטיפול: לאחר בחירת שיטת התרגול הרצויה, רצוי תרגל את המטופל באותה שיטה למשך 4 שבועות. בזמן זה נשיג שיפור ביכולת הבסיסית שלו להפעיל את שרירים הרצויים בזמן התרגול ובזמן חיי היום יום. לאחר שלב זה מומלץ להתקדם בטיפול ולשלב את שתי השיטות ביחד באמצעות תרגול פונקציונאלי כללי הפועל גם על הפעלה וחיזוק של השרירים הגדולים וגם הפעלה וכיווץ של שרירים המייצבים, כך שיושג שיפור מרבי.

עקרונות התרגול
בשנים אחרונות בוצעו מספר רב של מחקרים אשר בחנו את הפעלת השרירים השונים באזור האגן והגב: שרירי הבטן אלכסוניים שריר הרחב הביטני ושרירי הגב, באמצעות מדידות EMG ואולטרה סאונד. מסיכום של אותם מחקרים עולה שניתן להשיג הפעלה וכיווץ חזק של שרירים המייצבים בזמן התרגול וחיזוק של השרירים הגדולים באמצעות התנאים הבאים.
שמירה על מנח ניטרלי של עמוד השדרה: בזמן ביצוע התרגילים חשוב לשמור על מנח ניטרלי של עמוד השידרה, לא מומלץ לסובב את האגן אחורנית (PPT) ולהקטין את הקשת המותנית. במצב נטרלי של הגב הפעלת השרירים המייצבים הייתה טובה יותר. משמע בכל תרגול בעמידה, ישיבה או עמידת 6 ,יש לבצע את התרגיל בעמידת מוצא ששומרת על המנח הנטרלי של הגב, ובמהלך התרגול יש להקפיד שהמתרגל ישמור על מנח גב ניטרלי.
כיווץ מקדים של השריר הרחב בטני: כיווץ מקדים לפני ביצוע התרגול, שכלל הוצאת אוויר והכנסת הבטן פנימה והחזקתה בפנים בצורה קלה, גרם לכיווץ טוב יותר של שרירי הליבה והגב לאורך כל זמן התרגול, ולכן חשוב ללמד ולהקפיד ליישם את כיווץ זה בזמן התרגול.
תנוחת התרגול: תרגול במצב עמידה היה יעיל יותר גם בהפעלת השרירים המייצבים של הירך, והן בהפעלת השרירים של הגב. בנוסף, תרגול במצב עמידה, מאשר מצבים של שכיבה, עמידת 6 ועוד. מה גם שתרגול בזמן עמידה בטוח יותר לגב מאשר תרגול בישיבה, שבו מופעל עומס גדול יותר על הדיסק הבין חולייתי, בזמן כפיפה ובזמן ביצוע תנועות סיבוביות של עמוד השדרה.
תרגול יד אחת בו זמנית: ביצוע התרגיל לסירוגין, יד לאחר יד, גרם להפעלה טובה יותר של המייצבים. הסיבה גירוי גדול יותר לרוטציה של האגן, מה שגורם למייצבים לעבוד חזק יותר, על מנת לשמור את הגב יציב. כאשר המטרה היא הפעלה של שרירי זוקפי הגב דו צדדים או שריר הבטן האורכי כן מומלצת עבודה של שתי הידיים בו זמנית.
תרגול עם התנגדות: על מנת להשיג כיווץ חזק של השרירים המייצבים יש לבצע את התרגילים עם משקולת או עם התנגדות של גומייה. כך מופעל גירוי חזק יותר של השרירים המייצבים לייצב את האגן, ואגן בזמן ביצוע התרגיל.
עמידת פסיעה רגל אחת לפנים: צורת עמידה זו גרמה לכיווץ טוב יותר של השרירים המייצבים. בהשוואה לעמידה כאשר שתי הרגליים נמצאות בקו אחד. הסיבה העיקרית הינה שעמידת זו, מתברר גורם לגירוי של תנועה סיבובית גדול יותר.
שימוש במשטחים לא יציבים: שימוש במשטחים כגון כדור בוסו, פיתות וכו מגביר את פעולת השרירים המייצבים בעיקר במצב של עמידה. ככול שמשקל גדול יותר של המתרגל מונח על המשקל הוא יגרום לפעולה טובה יותר של השרירים המיצבים. כאשר חלק קטן של המשקל מונח בחלק גדול מין המחקרים לא נמצא הבדל בין פעולת השרירים עם או בלי שימוש במשטח לא יציב.
לסיכום, בחירת התרגול הבסיסי המתאים והתקדמות התרגול לכדי חיזוק והפעלה כללית וממוקדת של הגוף, תוך יישום העקרונות השונים. תוביל לתוצאות טיפול טובות יותר לשיפור ביכולת המטופל לתפקד בחי היום יום.