Printמספיק עם התירוצים, חייבים להיכנס לכושר!

– אימון גופני משפר את איכות החיים אך לא מאריך אותם.
לא נכון. יש קשר ישיר בין ביצוע אימון גופני באופן סדיר לעלייה בתוחלת החיים, וככל שהכושר הגופני של האדם טוב יותר הוא מגדיל בצורה משמעותית את תוחלת החיים שלו.

– אם יש נטייה גנטית להשמנה, אימון גופני לא יעזור להוריד משקל.
לא נכון. נמצא שביצוע סדיר של פעילות גופנית גרם לירידה של כ־30% במסת השומן בגוף, בלי קשר לפרופיל הגנטי. המסקנה: השפעת האימון הגופני בשילוב עם תזונה חזקה יותר מהנטייה הגנטית להשמנה.

– ריצה עלולה לגרום לכאבי גב.
לא נכון. בקרב מתאמנים שרצים באופן קבוע וגם בקרב מתאמנים שהתחילו לרוץ בצורה הדרגתית לא חלה עלייה בשכיחות כאבי הגב. למעשה זו הייתה הפציעה שהופיעה בשיעור הנמוך ביותר.

– אימון אירובי בקצב משתנה יעיל יותר מאימון בקצב קבוע.
נכון. אימון בקצב קבוע הוא המומלץ למתאמנים מתחילים או לבעלי כושר נמוך. לאחר תקופת אימונים של שלושה חודשים אימון אינטרוולים (אימון בקצב משתנה) בדרגת קושי גבוהה נמצא כבעל השפעות בריאותיות על הלב ועל כלי הדם.

– אימון משקולות בדרגת קושי קלה עד בינונית יעיל במניעת דלדול עצם.
לא נכון. אימון כזה יעיל בחיזוק השרירים ותפקוד המפרקים ובהפחתת כאבים, אולם אינו משפיע על צפיפות עצם.

– רק אימון לחיזוק השרירים בדרגת קושי קשה השפיע במניעת אוסטיאופורוזיס. ככל שהכושר הגופני טוב יותר מזיעים פחות באימון.
לא נכון. מערכת ההזעה אחראית על קירור הגוף. ככל שהכושר הגופני טוב יותר המתאמן יזיע מוקדם יותר בשלב המאמץ ויזיע יותר כדי לקרר את הגוף בהשוואה למתאמן שאינו בכושר.

– חיזוק שרירי הליבה הוא הכלי היעיל ביותר במניעת כאבי גב.
לא נכון. אצל מבוגרים או בעלי כושר נמוך אימון שרירי הליבה מפחית כאבי גב כמו כל פעילות גופנית אחרת הכוללת חיזוק שרירים כללי. הוא כן יעיל בהפחתת כאבי גב בקרב ספורטאים או בעלי כושר גבוה.

– הליכה היא הפעילות המומלצת לאנשים שסובלים ממחלת כלי דם ברגליים.
נכון. למרות הכאבים המופיעים בזמן ההליכה כתוצאה מאספקת דם לא מספקת לשרירים — עדיין אימון הליכה יעיל. זאת בזכות השיפור בתפקוד שרירי הרגליים והיכולת של השריר לנצל יותר חמצן.

– לרצים או לרוכבי אופניים אין צורך בחיזוק נוסף של שרירי הרגליים.
לא נכון. נמצא שחיזוק שרירי הרגליים גורם להפחתת הפציעות העלולות להיגרם מהפעילות וגם משפר את תפקוד השרירים בזמן הפעילות עצמה.

– ניתן לחזק רק את שרירי הבטן התחתונה.
לא נכון. שריר הבטן האורכי מתכווץ כיחידה אחת, ולא ניתן לכווץ או להפעיל את הבטן התחתונה באופן נפרד.

– אימון גופני בלבד לא מפחית את התחלואה בסרטן.
לא נכון. לביצוע אימון גופני באופן סדיר יש השפעה ישירה על התחלואה בסרטן השד, המעי הגס ועוד, ללא קשר לגורמים גנטיים או תזונתיים. נמצא כי אימון גופני מפחית את הפרשת האינסולין וחומרים נוספים המעודדים חלוקת תאים.

– עיסוי ותרגול פסיבי יעילים יותר בהפחתת כאב.
לא נכון. בטווח הקצר יעילותם של עיסויים ושל טיפולים פסיביים גדולה יותר בהפחתת הכאב מאשר אימון גופני. אולם לאורך זמן השפעת האימון הגופני הייתה יעילה יותר בהשוואה לטיפולים האחרים. הכי טוב: לשלב את שני סוגי הטיפול.

– כדי למנוע כאב בקידמת הברך יש לחזק את החלק האמצעי של ה השריר הארבע־ראשי (שריר הירך הקדמית) האמצעי.
לא נכון. לא ניתן לכווץ רק את החלק האמצעי של השריר, וכל תרגיל לחיזוק גורם לכיווץ של כל השריר הזה כיחידה אחת. השיטה היעילה למניעת כאבי ברכיים היא חיזוק של שרירי הישבן, המשפיעים על תנועת הברך.

– אימון משקולות לא מומלץ לסובלים מאי־ספיקת לב או מלחץ דם גבוה.
לא נכון. אימון משקולות המותאם ליכולת משפר את היכולת התפקודית בקרב חולי אי־ספיקת לב לא פחות מאשר אימון אירובי. אימון משקולות גורם לירידה בלחץ הדם על ידי שיפור במסת השריר וספיגה טובה יותר של יוני המלח ומונע ירידה בתפקוד השרירים.

– לסובלים משחיקת סחוס במפרקים אימון גופני עלול להחמיר את הפגיעה.
לא נכון. הסחוס מוזן בעיקר על ידי הנוזל הבין־מפרקי. אימון גופני הכולל הפעלה של שרירי הרגליים גורם לנוזל הבין־מפרקי להיכנס לסחוס ובכך משפר את תפקודו וגם מפחית את העומסים המופעלים על המפרק.

– אימון גופני אינו משפיע על רמות הכולסטרול הרע (LDL).
לא נכון. אימון גופני גורם לירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הרע. אולם לפי ההמלצות הרפואיות העדכניות, רמות הכולסטרול הרע בדם הנדרשות אצל אנשים בסיכון למחלת לב נמוכות מאוד, ובמרבית המקרים אין מנוס מתוספת של טיפול תרופתי.

– אצל חולי סוכרת אימון גופני עלול לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם בזמן האימון ואחריו.
לא נכון. אימון גופני הוא כלי משמעותי באיזון רמות הסוכר בדם אצל סוכרתיים. בקרב חולים מאוזנים תרופתית ביצוע אימון גורם לרוב דווקא לירידה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה). מומלץ בתחילת תוכנית האימונים לבצע התאמה תזונתית או תרופתית.