
כל מה שרציתם לדעת על הקשר בין פעילות גופנית לפעילות מינית ולא העזתם לשאול
האם קיום יחסי מין מהווה מאמץ גופני?
למרות שקיום יחסי מין דורש פעילות גופנית, הרי שמחקרים הראו שהמאמץ הגופני הנדרש בזמן קיום יחסי מין נמוך מאוד והוא שווה להליכה בקצב איטי. הדופק המואץ שחשים בזמן קיום יחסי מין הוא בעיקר כתוצאה מהמתח הנפשי ולא כתוצאה מפעילות הגופנית, מה גם שנמצא שדופק זה אינו גבוה רוב זמן, אלה קצב הלב עולה ויורד בצורה חדה. המדידות הראו שגברים היו פעילים יותר מבחינה גופנית בהשוואה לנשים.
האם יש סיכון מוגבר להתקף לב או שבץ מוחי בזמן קיום יחסי מין?
למרות שמודבר בפעילות גופנית לא מאומצת, והסיכון ללקות בהתקף לב, או בשבץ מוחי נמוך מאוד. נמצא שעור גבוה באופן יחסי של אירועי לב בזמן קיום יחסי מין בהשוואה למאמצים דומים. הסיבה הנה שהמתח הנפשי גורם למעורבות של רפלקסים אשר עלולים לגרום להפרעות בקצב הלב ובלחץ הדם העלולים להגביר את הסיכון . בסיכון גבוה יותר נמצאים אנשים חולי לב, לא מאוזנים תרופתית לדוגמה: סובלים מלחץ דם גבוה, המקימים יחסי מין עם בן או בת זוג לא קבועים.
האם רמת הכושר הגופני משפיע על תדירות קיום יחסי המין?
מחקרים מראים שאנשים בעלי כושר מעל הממוצע, מקימים יחסי מין בתדירות גבוהה יותר. נמצא קשר ישיר בין מספר אימונים השבועי לבין קצב קיום יחסי המין. השפעה מטיבה של הפעילות הגופנית נמצאה החל מ3 אימונים אירוביים שבועיים בני כ-40 דקות ותדירות קיום יחסי המין עולה בהדרגה עד לדרגת פעילות של 6 אימונים שבועיים, בני אותו זמן.
מה הקשר בין פעילות גופנית לאונות אצל גברים?
תהליך הזקפה היינו תוצאה של מספר תהליכים פיזיולוגים, אשר בסופם מתרחשת הרפיה של שריר החלק באיבר המין המאפשרת זרימת דם מוגברת לאיבר המין, ולהתרחשות הזקפה. תהליך התרחבות כלי הדם באזור זה דומה לתהליך התרחבות כלי הדם, בעורקי הלב ובעורקי הגוף בתגובה למאמץ גופני. רמות גבוהות של כולסטרול, וסוכר בדם וחוסר פעילות גופנית גורמות לפגיעה ביכולת כלי הדם להתרחב . פעילות גופנית על ידי הפחתת רמות הכולסטרול הסוכר ושיפור בזרימת הדם מונעת פגיעה ביכולת הזיקפה.
האם ביצוע פעילות גופנית עשויה לשפר את האונות בקרב גברים אשר סובלים מחוסר אונות?
מספר רב מחקרים הוכיחו ששינוי אורח חיים, שכלל בעיקר פעילות גופנית גרם לשיפור משמעותי ביכולת התפקוד המיני של גברים. המחקרים הוכיחו שבקרב הסובלים מאי ספיקת לב, או סכרת או חולי הסובלים ממחלת לב, תוכנית אימונים לשיפור הכושר אירובי אשר נמשכה כחצי שנה וגרמה לשיפור משמעותי בכושרם של המתאמנים שיפרה באופן משמעותי את התפקוד המיני שלהם.
האם יש קשר בין פגיעה בתפקוד מיני לפעילות גופנית גם בקרב נשים?
בקרב נשים, ירידה בתפקוד המיני נובעת בעיקר מחולשה ופגיעה בתפקוד שרירי ריצפת האגן. שעלולה להתרחש לאחר לידה, ניתוח גניקולוגי או בהשפעת הגיל. התסמינים של חולשת השרירים הינם דליפה של שתן, צניחה של הרחם בחלל האגן. תרגול לחיזוק שרירי ריצפת האגן תורם לשיפור משמעותי בכוח השרירים ולעלייה משמעותית בתפקוד המיני בקרב נשים. גם אימון אירובי נמצא כמשפר את התפקוד המיני בקרב נשים. למרות שהמנגנון המדויק כיצד אימון אירובי משפיע אינו ברור, ההנחה שאימון גורם להפחתת משקל הגוף. שכן השמנת יתר גורמת לירידה בתפקוד המיני.
איזה פעילות גופנית מומלצת לנשים לשיפור התפקוד המיני?
כאשר האישה אינה סובלת בפגיעה פתולוגית בשרירי ריצפת האגן, שמתבטאת בסימפטומים שצויינו. נמצא שתרגול פילאטיס או יוגה או הדרכה לתרגילים לחיזוק שרירי ריצפת האגן גורמים לשיפור משמעותי בחוזק שרירי ריצפת האגן ולתפקוד מיני טוב יותר. במידה והיא סובלת מפגיעה פתולוגית בשרירי ריצפת האגן יש צורך לפנות לפיזיותרפיסט המתמחה בשיקום ריצפת האגן ובאמצעות תרגול עם מכשירי ביופידבק לחזק את שרירי ריצפת האגן ולשקם את התפקוד המיני.
האם חיזוק שרירי ריצפת האגן יכול להועיל לתפקוד המיני גם של גברים?
גברים אשר עברו פרוצדורות רפואיות באזור ריצפת האגן, כגון בבלוטת ערמונית. תפקוד שרירי ריצפת האגן עלול להיפגע ולהוביל ירידה בתפקוד המיני. תרגול לחיזוק שרירי ריצפת האגן בדומה לנשים גרם לשיפור משמעותי בתפקוד המיני שלהם.
האם פעילות גופנית עלולה גם לגרום לפגיעה בתפקוד המיני?
לאחרונה מספר מחקרים מצאו קשר ישיר בין רכיבה ממושכת על אופניים ולפגיעה בתפקוד המיני של גברים ונשים. הסיבה מבנה כיסא האופניים גורם ללחץ מוגבר על אזור תחתית האגן. הלחץ לאורך זמן גורם לפגיעה בעצבים ובשרירים ובכלי הדם ברצפת האגן.
בנוסף בקרב נשים העוסקות בפעילות גופנית הכוללת זעזועים רבים, לדוגמה מתעמלות נמצא עלייה בפגיעה בשרירי ריצפת האגן. הסיבה הינה מאמץ יתר של שרירי ריצפת האגן בזמן הפעילות עלול לגרום לעייפות של השרירים בזמן מנוחה ולפגיעה בתפקוד המיני.
איך ניתן להפחית את הסכנה?
בזמן רכיבה אופניים מומלץ להרים את הישבן מהכיסא כל מספר דקות על מנת לשחרר את הלחץ מתחתית האגן. כמו כן מומלץ להתאים את הכיסא כך שיתמוך בצורה טובה יותר בעצמות האגן ופחות עומס על הרקמות הרכות.
לנשים העוסקות בספורט הכולל ניתורים רבים, מומלץ לשלב תרגול לחיזוק שרירי ריצפת האגן בתוכנית האימונים.