מחלת כלי הדם בעורקי הרגליים נפוצה באוכלוסייה המבוגרת. מצד אחד היא מאופיינת בהופעת כאב חזק ומגביל בזמן הליכה , מצד שני ביצוע פעילות גופנית הוא הטיפול היעיל ביותר במחלה.
הפיזיולוג שי גרינברג מסביר איך משיגים שיפור ללא כאב.
הקדמה
שכיחות מחלה בכלי דם בעורקי הרגליים (peripheral arteries disease ) שגורמת לחסימה בזרימת הדם בעורקי הרגליים, עולה בצורה משמעותית עם הגיל, ונפוצה מאוד בגיל מבוגר כ20% מכלל האוכלוסייה מגיל 70 יסבול מהמחלה. שכיחות המחלה תלויה גם בנוכחות גורמי סיכון נוספים: כולסטרול, לחץ דם , עישון וסכרת.
המחלה דומה בהתפתחותה למחלת לב כלילית. עלייה ברמות הכולסטרול ולחץ דם גורמים לפגיעה מתמשכת בדפנות כלי הדם ברגליים ולשקיעה של כולסטרול בדופן כלי דם, שגורמים להיצרות בקוטר העורקים. המחלה עלולה לפגוע לכל אורך עורקי הרגלים, החל מעורקי הירך ועד לעורקי השוק.
ההיצרות גורמת לכך שבעוד שבאנשים בריאים בזמן ביצוע מאמץ גופני מכוון שהשרירים זקוקים לאספקת דם גדולה יותר, בתגובה למאמץ מתרחשת התרחבות של כלי הדם ברגליים. לעומת זאת באנשים הסובלים ממחלת כלי דם כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם. העורקים מאבדים את יכולתם להתרחב ולכן כמות הדם שמגיעה לשרירים מוגבלת ואינה מספיקה לפעולה מאומצת של השרירים. כתוצאה מחוסר אספקת חמצן מופיע כאב חזק בזמן ביצוע מאמץ לרוב הליכה , ואנשים נאלצים להפסיק את ההליכה . מסיבה זו המחלה נקראת גם “מחלת חלונות הראווה´ משום שהלוקים בה עוצרים את הליכה כל מספר מאות מטרים בדומה לאנשים המבצעים “שופינג”.
הופעת הכאב בזמן הליכה אומנם אינה מסכנת חייםף אך היא גורמת לירידה בניידות האנשים ולכן גורמת לפגיעה קשה באיכות חייהם ולעלייה בשיעור הדיכאון. אך הסכנות העיקריות במחלה הן החמרה בחסימה בעורקים שעלולה להוביל להופעת כאבים גם בזמן מנוחה, התפתחות כיבים ולסכנה גוברת לקטיעת הגפיים. בנוסף, הימצאות המחלה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון ללקות בהתקפי לב ובשבץ מוחי.
פעילות טובה
בניגוד למחלות הלב שבה באמצעים התערבותים כגון צנתור או טיפול תרופתי מונעים בצורה משמעותית את התפתחות המחלה, מתברר שבמחלת העורקים של הרגליים , היעילות של התערבויות כירורגיות או טיפול תרופתי מוגבלת, והפתרון הטוב ביותר למחלה הוא ביצוע פעילות גופנית, שנמצאה יעילה יותר מכל טיפול תרופתי.
פעילות גופנית שכוללת גם הליכה נמצאה כמשפרת משמעותית את מצב החולים, היא גורמת לשיפור ניכר במרחק ההליכה ללא כאב, לעלייה במהירות ההליכה, לשיפור בכושר הגופני ובמצב הבריאותי וחשוב מכל לעצירה בהתקדמות המחלה.
למרות הדעה הרווחת הפעילות הגופנית אינה משפרת את זרימת הדם ברגליים ואינה משפיעה באופן ישיר על החסימה בכלי הדם. השפעה העיקרית של הפעילות היא על שרירי הרגליים. היא גורמת לשריר לנצל טוב יותר את כמות הדם המגיעה אליו על ידי שיפור במסלולי יצירת האנרגיה. ביצוע מאמץ משפר את היעילות האנרגתית של הליכה , כך שמתאמנים הולכים בצורה חסכונית יותר. היא עוצרת את התהליך הטרשתי, משפרת את הכושר הגופני הכללי ומפחיתה בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלות לב ואירועים מוחיים.
לעקוף את הכאב
מתברר שלמרות שתוכנית אימון גופני היא בעלת ההשפעה המטיבה ביותר, מכוון שהכאב מופיע בעיקר בהליכה רבים מהחולים מתקשים להתמיד בביצוע תוכנית אימונים שכוללת רק הליכה, ולכן בשנים האחרונות נבחנו מספר אסטרטגיות לביצוע פעילות גופנית בקרב החולים אשר שנמצאו גם כיעילות רפואית וגם שהחולים יכלו להתמיד בהם. ולהלן ההמלצות:
אימון הליכה מתחת לסף הכאב: תרגול הליכה הוא חשוב כי הוא מאמן את השרירים ואת תבנית ההליכה בצורה הטובה ביותר. אך יש ללכת בקצב הליכה מתחת לסף הכאב. מתברר שאימון מתחת לסף הכאב היה יעיל באותה מידה כמו אימון מעל סף הכאב ומתאמנים השיגו את אותן תוצאות מבחינת שיפור במרחק ההליכה ובזמן הליכה עד הופעת הכאב בסוף תוכנית אימוניים. לכן ההמלצה היא ללכת בקצב האפשרי ללא הופעת הכאב.
לא רק הליכה: בהליכה ישנה פעולה מאומצת של שרירי השוק כתוצאה ממגע הכף הרגל בקרקע, לכן הכאב מופיע בעיקר בהליכה. מומלץ לשלב באימון פעילויות אירוביות נוספות אשר אינן מצריכות פעולה מאומצת של שרירי השוק, כגון: רכיבה על אופניים, אימון על מכשיר הסקי, חתירה או מכשירי אימון הכוללים פעולה של הידיים. מכיוון שבזמן אימון על מכשירים אלה ניתן להגיע לעוצמת מאמץ גדולה יותר החשובה לפיתוח כושר לב ריאה שחשוב גם בשיפור יכולת ההליכה וגם מניעת מחלות לב. מחקרים הראו שאימון על אופני יד שבהם הפעילות מתבצעת באמצעות הידיים גרם לשיפור דומה ביכולת ההליכה בהשוואה לאימון הליכה בלבד שהיה כרוך בכאב.
תרגילי חיזוק שרירי הרגליים: ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הרגליים אם באמצעות מכשירי כוח או כנגד משקל הגוף נמצאו כיעילים בשיפור מדדי הליכה בקרב החולים. הסיבה תרגול לחיזוק הכוח משפר את המסלול העצבי השרירי האחראי על גיוס יחידות השריר בזמן הליכה, מונע את השינויים הניוונים המתרחשים ברקמת השרירים ובעצבים לאורך זמן, כתוצאה מירידה באספקת הדם ושומר על פעולתן של יחידות השריר הגדולות האחראיות על ביצוע מאמצים עצימים. לכן מומלץ לשלב אימון כוח פעמיים בשבוע לכל שרירי הרגליים בדרגת קושי בינונית.
הדרכה: מפתיע אבל מחקרים מראים שלמרות שמדובר באימון פשוט כגון הליכה, חולים אשר התאמנו בתכנית אימונים מסודרת , השיגו תוצאות טובות יותר מאשר מתאמנים אשר התאמנו באופן עצמאי. מתברר שהשגחה הדרכה ועידוד גרמו למתאמנים להשיג תוצאות טובות יותר, ולהתמיד בתוכנית אימוניים בעיקר מכוון שמדובר באימוניים שלעיתים גורמים לכאב מגביל שעלול לאורך זמן לגרום לתחושת תסכול שמובילה להפסקת האימוניים.