לביצוע סדיר של פעילות גופנית ישנה השפעה בריאותית משמעותית, אולם לעיתים מתוך רצון להשיג תוצאות מהירות אנו עלולים דווקא לפגוע בגופנו. על הטעיות העיקריות של מתאמנים באימון בחדר הכושר.
הקדמה
לביצוע סדיר של אימון גופני ישנן השפעות בריאותיות רבות. הפעילות גם מאריכה את תוחלת החיים על ידי הפחתה באופן משמעותי של התחלואה ברוב המחלות וגם מונעת את רוב הכאבים על רקע אורתופדי ובכך משפרת באופן משמעותי את איכות החיים. בנוסף, לפעילות יש חשיבות בהשגת מראה שרירי וצעיר יותר. אולם, לעיתים כתוצאה מהרצון להשיג תוצאות מהירות של האימון או מתוך הצורך להרגיש התקדמות ושיפור ביכולת הגופנית מתאמנים רבים, מבלי לשים לב, מבצעים את האימון בצורה שגויה, הם אינם מפיקים את המקסימום מהאימון ואף חמור מכך עלולים לגרום לפציעות.
הטעויות הנפוצות
הגברת העומס באימון אירובי על חשבון שינוי בתנוחת הגוף: ביצוע אימון אירובי על המסילה הנעה או הקרוס-טריינר חשוב לשיפור תפקוד מערכות לב, הנשימה וכלי הדם, והגדלת שריפת הקלוריות. אולם חלק מהמתאמנים על מנת להגביר את העומס בזמן האימון ואת קצב שריפת הקלוריות, משנים את תנוחת הגוף בזמן האימון דבר שגורם לעומס מיותר על השרירים והמפרקים. לדוגמה: השענות קדימה על הידיים בזמן האימון על מכשיר הטריינר גורמת לעומס מיותר על הצוואר, כתפיים, שכמות והגב כל זאת מבלי להשיג אימון יעיל יותר מבחינת מערכות הלב ריאה. גם הליכה על המסילה בשיפוע גדול תוך אחיזה בידיות המסילה תגרום להשפעה דומה, עומס על הצוואר והגב מבלי לשפר את יעילות האימון.
לכן, הקפידו בזמן האימון לשמור על יציבה זקופה, הידיים מאזנות את שווי המשקל אבל לא תומכות את הגוף.
עבודה מהירה מידי על מכשירי המשקולות: להגברת העומס באימון ישנה חשיבות רבה לשיפור בכוח השרירים. אך לעיתים מתוך רצון להרים משקל כבד יותר ולהשיג אפקט אימון גדול יותר, מתאמנים מבצעים את התרגיל בצורה מהירה . הסיבה לביצוע המהיר הוא שבתחילת התנועה השריר ארוך יותר ולכן הוא חזק יותר וניתן על ידי כיווץ מהיר להשיג תנופה שתעזור להשלים את התרגול. אך התוצאה למעשה היא עומס מוגבר על השרירים וחוסר שליטה על התנועה שעלול גרום לפגיעה במפרקים.
לכן, הקפידו על תרגול בקצב אחיד לאורך כל טווח התרגיל בין 2-3 שניות.
חוסר שמירה על יציבות הגב והאגן בזמן האימון בעמידה: לתרגול בעמידה עם משקלות או כנגד התנגדות של כבלים או גומיות ישנה חשיבות בהפעלה של כל שרירי הגוף בזמן התרגול. אולם כאשר מתאמנים “דוחפים” את עצמם ומגבירים את עומס התרגול בצורה מהירה מידיי, הם מבצעים את התרגיל תוך ביצוע תנועות של הגב והאגן ובכך הם “מגייסים” באופן לא מודע את משקל הגוף לביצוע התרגיל. התוצאה: בזמן האימון מופעל עומס גדול על הגב התחתון ויותר חשוב הם “מפספסים” את המטרה העיקרית של התרגול בעמידה שהיא חיזוק של השרירים המייצבים של הגב והאגן.
לכן,הקפידו בזמן תרגול: בעמידה עם ברכיים כפופות, שמירה על קשת של הגב התחתון, בטן אסופה ובצעו את התרגול ללא שינויי במנח הגב והאגן.
תרגול בעומס גדול מידיי על הכתפיים: באזור הכתפיים המסה השרירית באופן יחסי קטנה, לכן מתאמנים רבים מתוך רצון להשיג כתפיים שריריות, מתאמנים בעומס גדול מידיי לחיזוק שרירי הכתפיים. אולם העומס הגדול על הכתפיים בניגוד למפרקים אחרים, עלול לגרום לביצוע לא נכון של התרגיל שיוביל להגברת העומס על השרירים המייצבים של הכתף ולהגברת הסיכון להופעת כאבים בכתפיים.
לכן, הקפידו לחזק את הכתפיים בדרגה, בשילוב עם חיזוק נכון של שרירי השכמות שמייצבים את הכפיים.
הקדשת זמן גדול מידיי לחיזוק שרירי הבטן: אומנם שריר הבטן האורכי הוא השריר שאחראי על מראה ” הקוביות” בבטן. דבר שדוחף חלק מהמתאמנים להקדיש חלק ניכר מזמן האימון לחיזוק שלו על ידי שילוב של תנוחות שונות בעומסים גדולים. התוצאה: דווקא עומס מוגבר על שרירי הגב והירך. בנוסף לכך שחשיבותו הבריאותית של השריר במניעת כאבי גב ושמירה על היציבה תקינה , היא פחותה בהשוואה לחיזוק שרירי הליבה (שרירי הבטן והגב העמוקים) ומראה חטוב שלו קשור יותר למסת השומן באזור הבטן מאשר לחוזקו.
לכן, הקדישו לחיזוק שריר הבטן האורכי עד 2-3 תרגילים , נצלו את הזמן לחיזוק השרירים העמוקים של שרירי הבטן והגב .