רוב הפציעות כתוצאה מאימוני ריצה מאובחנות ומטופלות כדלקות או כאבים שמקורם במפרקים, בשרירים או בגידים. אבל מתברר שחלק ניכר מהפציעות שמאובחנות ככאלה מקורם דווקא מלחץ על סיבי העצב (נירופתיה), פציעות שפחות מוכרות . מה הן הפציעות העיקריות ואיך מטפלים בהן?

ריצה הינה פעילות גופנית החשובה מאוד לשמירה על בריאות הגוף ומניעת מחלות, אולם חלק ניכר של הרצים, עד כ 50%, יסבול מפציעה או כאב כל שהוא אשר ימנע ממנו להתאמן באופן רציף. באופן טבעי רוב הפציעות בקרב רצים, כתוצאה מהעומס, ממוקמות ברגליים. המחשבה המקובלת היא שהמקור לכאבים הוא תוצאה ישירה של העומס המתמשך על המפרקים לדוגמה: פגיעות בסחוסי הברך, דלקות גידים או רצועות כמו דלקת בגיל אכילס או כאבים שמקורם בשרירים כמו “מתיחה” של שריר הירך האחורית.
בשנים האחרונות עקב העלייה במספר הרצים ועלייה בהיקף האימונים של הרצים, רבים מהם רצים מעל שעה ביום ומספר הפציעות הנובעות מפגיעה בעצבים הפרפריים – נוירופטיות עולה באופן עקבי. מחקרים מראים שכ 10-15% מכלל פציעות הריצה נגרמות כתוצאה מעומס יתר שמופעל על סיבי העצב. הפגיעה בסיבי העצב נגרמת כתוצאה מעומס חוזר שיכול להיגרם ממספר סיבות כמו חבלה ישירה של העצב, לחץ מכני, מתיחה, או תנועתיות יתר של העצב כתוצאה מהתרופפות הרקמות הסמוכות לו. עומסים אלה, לאורך זמן, גורמים או לפגיעה במעטפת השומנית של הסיב או לפגיעה קלה בסיב עצמו. התוצאה היא הופעה של כאבים ” נירופטיים”.
מכוון שפציעות אלה פחות מוכרות בקרב קהילת הרצים והמאמנים ומיקום הכאב דומה לפציעות שמקורם במערכת השלד, בחלק גדול מהמקרים הטיפול שניתן אינו מתאים לבעיה וזו בדיוק הסיבה שחשוב להכיר את הפציעות שונות.

המפורסמת: morton nueroma
הכאב הניורופטי הוא המוכר ביותר בקרב רצים ובשל מיקומו קל יחסית לאבחון. מדובר בכאב שורף, מציק שלעיתים מלווה בהתכווצות שרירים ומופיע בזמן ריצה או הליכה באזור של המרווח בין האצבע השלישית לרביעית בכף הרגל.
לא להתבלבל עם: שברי מאמץ, דלקת במפרקי אצבעות כף הרגל.
המקור: סיב העצב שמעצבב את אצבעות הרגליים נלחץ בין הרצועות של עצמות המסרק של כף הרגל בעיקר בזמן הדחיפה של כף הרגל את הרצפה ולפני ניתוק כף הרגל מהקרקע.
הטיפול: עיסוי מקומי של הרקמה הרכה, בשילוב עם שינוי ביומכני של תנועת כף הרגל. שימוש בנעל עם סוליה קשיחה יותר שתגביל את תנועת האצבעות, שימוש בנעל רחבה יותר אשר תאפשר מרחב גדול יותר לעצמות המסרק. שימוש במדרסים אשר יפחיתו את קריסת כף הרגל פנימה ומתן הגבהה קלה לעצמות המסרק באזור הכאוב. בנוסף, מומלץ לבצע מתיחות להארכת גיד האכילס כדי להפחית את העומס על כף הרגל.

הצפויה: תסמונת התעלה הטרסלית tarsal tunnel syndrome
מפרק הקרסול הינו המפרק החשוף ביותר לפציעות טראמטיות, כגון נקעים, בזמן ביצוע פעילות גופנית. לכן, לא פלא שכתוצאה מכך לאורך זמן, עלולות להיגרם פציעות כרוניות במבנים אנטומים שונים כגון: רצועות גידים אך גם בסיבי עצם. הסינדרום מאופיין לא רק בכאב בחלק הפנימי של מפרק הקרסול בזמן ריצה, אלה גם בתחושת שריפה או נימלול בחלק הפנימי של הקרסול , באזור שמעל קשת כף הרגל.
לא להתבלבל עם: כאבים במפרק הקרסול הנובעים מדלקות בגידים או מפגיעה ברצועות באזור של כף הרגל.
המקור: האזור הפנימי של כף הרגל , קצת מתחת לעצם השוק, מכונה “התעלה הטרסלית” בשל היותו אזור צפוף אנטומית שבו עוברים מספר גידים ועצבים מתחת למעטפת של רצועות. כתוצאה מתנועתיות יתר של הקרסול “כלפי פנים”, נוצר לחץ מוגבר באזור זה הגורם לעומס על העצב שעובר ומעצבב את החלק הפנימי של הקרסול.
הטיפול: חיזוק של השרירים המייצבים של כף הרגל, בעיקר של השרירים שתומכים בקשת כף הרגל. תרגול לשיפור של יציבות הקרסול ומתיחות של של גיד האכילס. בנוסף מומלץ להתאים נעליי ריצה מתקנות או להתאים מדרסים שתומכים בקשת של כף הרגל.

האופיינית: jogger foot
במהלך הריצה לקשת כף הרגל ישנו תפקיד חשוב כבולם זעזועים של הגוף. תפקיד זה חושף אותה לעומסים גדולים שגורמים להופעת כאבים שונים. הכאב בתסמונת זו בניגוד לכאבים אחרים הוא כאב שורף שמקרין, ומופיע בזמן ריצה, לאורך כל החלק התחתון של הקשת בצד הפנימי של כף הרגל, אשר יכול להקרין גם עד לבוהן. יכול להופיע לאחר החלפת נעל או התאמת מדרסים קשיחים מידיי.
לא להתבלבל עם: “דורבן” או plantar fasciitis .
המקור: לחץ על העצב שעובר מתחת לקשת כף הרגל ומעצבב את איזור קשת כף הרגל, כתוצאה מלחץ מוגבר של הרצועות המייצבות של קשת כף הרגל.
הטיפול: מתן תמיכה לקשת כף הרגל באמצעות מדרס. השמת תומך סיליקון מתחת לעקב למניעת תנועה מיותרת של העקב. שינוי סגנון ריצה למניעת תנועה לא מאוזנת של הברכיים, אשר גורם לעומס גדול על החלק הפנימי של הברך.

הלא מאובחנת: סינדרום השריר האחורי hamstring syndrome
לחץ על העצבים, שעוברים לאורך הרגל, יכול להתרחש גם סמוך למפרקים, שמופעל עליהם עומס גדול וגם במפרקים קרובים יותר לעמוד השדרה לדומא באזור מפרקי האגן . פציעה פחות מוכרת היא סינדרום שריר הירך האחורי. הסינדרום מאופיין ככאב שורף שמקרין מהחלק האחורי התחתון של העכוז לאורך החלק האחורי של הירך עד לברך. הכאב מופיע בריצה, אך גם בישיבה ובמעבר מישיבה לעמידה.
לא להתבלבל עם: כאבי גב תחתון כתוצאה של פריצת דיסק, דלקת בגיד של שריר הירך האחורי, כאבים על רקע של “מתיחה של השריר”.
המקור: פגיעה כרונית או טראומה בגיד של השריר האחורי של הירך, קרוב לאזור החיבור שלו בעצם האגן, גורם לאורך זמן לעיבוי שלו. כתוצאה מכך, בזמן פעילות ריצה או ישיבה, הגיד לוחץ על סיב עצב שעובר בסמוך לו וגורם לכאב.
הטיפול: טיפול לשיפור הגמישות של הרקמה הרכה באזור. ביצוע תרגילי תנועתיות לסיבי העצב על מנת לשחרר את הלחץ המכני שמופעל עליהם. בנוסף, ביצוע תרגלי חיזוק לשריר הירך אחורי עצמו.


מקורות נבחרים:
Peck, Evan, Jonathan T. Finnoff, and Jay Smith. “Neuropathies in runners.” Clinics in sports medicine 29.3 (2010): 437-457.‏

Malliaras, Peter, and Craig Purdam. “Proximal hamstring tendinopathy assessment and management.” Sport Health 32.1 (2014): 21.
‏ Mitchell, Charles H., et al. “MRI of sports-related peripheral nerve injuries.” American Journal of Roentgenology 203.5 (2014): 1075-1084.‏