עיסוק בספורט תחרותי וגם בשעות הפנאי נתפס כבעל השפעה “גברית “על גוף האישה. אולם מתברר שבקרב נשים הסובלות מחוסר איזון הורמונלי, שגורם לתסמונת השחלה הפובליציסטית, אימון גופני גורם לשיפור בסדירות המחזור ולעלייה בפוריות.
עיסוק תחרותי בספורט ואפילו חובבני כספורט אינטנסיבי כגון רכיבה על אופניים, ריצה או אימון בחדר הכושר נתפס כעיסוק גברי, מיתוך “דעה קדומה שאימון גופני עלול לגרום להפרשת יתר של הורמונים גברים, ולהופעת סימניי מין משניים כגון שרירים מנופחים, שיעור יתר בקרב נשים.
סינדרום השחלה הפוליסצית הוא ההפרעה הורמונלית השכיחה ביותר בקרב נשים , בין 5-10% מכלל הנשים בגיל הרבייה לוקות בסינדרום שמקור שמו נובע מהימצאות של מספר רב של ציסטות בשחלה. הסינדרום מאופיין בחוסר איזון הורמונלי שמתבטא ברמות גבוהות של הורמונים אנדרוגנים שכוללים חומרים דומים במיבנם לטסטסטרון (הורמון המין הגברי) שמופרשים מבלוטת יותרת הכליה ( אדרנל) אשר גורמים להופעת סממני מין גבריים בנשים , בעיקר שיעור יתר, משפעים על פעולת הורמונים הנשיים וגורמים לאי סדירות במחזור החודשי והופעת בעיות פוריות שמתבטאות בקושי בכניסה להריון.
בנוסף הסינדרום מאופיין בכך שהנשים אילו מפתחות עמידות לפעולת הורמון האינסולין, ולכן רמתו בדם עולה, עמידות זו, לאורך זמן גורמת להשמנת יתר בעיקר באזור בטן, לעלייה בשכיחות מחלת סכרת, לעליה ברמות שומני הדם, וכתוצאה מכך לעליה בשכיחות מחלות הלב.
שני מאפיינים פיזיולוגיים אלה גורמים גם לפגיעה פסיכולוגית: לירידה בדימוי העצמי , להערכה עצמית נמוכה, לעלייה בשכיחות מקרי הדיכאון והחרדה. למרות המראה “הגברי” נשים אלה הינם בעלות כושר גופני ממוצע ומטה בהשוואה לנשים בריאות.
הסיבה המדויקת להופעת התסמונת עדיין אינה ברורה. וידוע שהיא מושפעת מגורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים כגון השמנה, תזונה לקויה המגדילים את שכיחות התסמונת.
מתברר שקיים קשר בין רמות גבוהות של אינסולין, לרמות גבוהות של הורמונם אנדרוגנים. רמות גבוהות בדם של אינסולין גם משפיעות על הפרשה מוגברת של הורמונים אנדרוגנים. על ידי כך שאינסולין מעכב את פעולה של הורמונים אחרים הדומים לו במבנהם, שתפקידם לדכא את הפרשה של הורמוניים אנדרוגנים.
בשנים האחרונות מתברר ששינוי אורח חיים שכולל הפחתת משקל של בין -10-5% ממשקל הגוף באמצעות תזונה מאוזנת בשילוב עם פעילות גופנית 3 פעמיים בשבוע פעילות אירובית בדרגת קושי בינונית למשך 40 דקות לאורך פרק זמן של 3-6 חודשים ,גורם לירידה ברמות הורמוניים האנדרוגנים ולירידה ברמות האינסולין ובטווח הארוך גורם לעלייה בסדירות המחזור החודשי, ולעלייה בשעורי הריונות בקרב נשים הסובלות מתסמונת. לירידה בשכיחות מחלת הסכרת ושיעור מחלות לב.
הקשר בין האימון הגופני לעלייה בפריון נובע מכך שאימון גופני אירובי כגון הליכה, וגם אימון לחיזוק השרירים גורם לעלייה ברגישות הגוף לאינסולין. מכוון שרירי הגוף הינם המקור העיקרי לכניסת הגלוקוז. אמון גופני מגביר את קצב כניסת הגלוקוז לתא השריר בתחילה באמצעות האינסולין וגם פותח מסלולים נוספים דרכם נכנס הגלוקוז לתא. כל אלה משפרים את כניסת הגלוקוז לתא, ומפחיתים לכמחצית את רמות האינסולין בדם.
אומנם מחקרים מצאו שרק הפחתת משקל באמצעות דיאטה בלבד גורמת לשיפור האיזון הורמונלי, אך שילוב אימון גופני נמצא כבעל השפעה משמעותית יותר בשיפור הרגישות לאינסולין, ובעל השפעה מטיבה ייחודית. בזמן האימון הגופני מופרשים הורמונים ספציפים אשר משפיעים על האיזון הורמונלי בצורה משמעותית יותר . הורמון ה ANP המופרש מעליות הלב מזרז את פירוק תאי השומן, בגוף וגורם לניצול מוגבר שלהם בזמן המאמץ. ובכך גורם לירידה ברקמת השומן באזור הבטן. בנוסף פעילות גופנית גורמת להפרשה של גורמי גדילה אשר מעכבים את הפרשת הורמונים האנדרוגנים.
להשגת תוצאות מרביות חשוב להתחיל להתאמן בצורה הדרגתית, להקפיד על יום מנוחה בין האימוניים, ולשמור על דרגת קושי בינונית בזמן האמון . זאת מכוון שאימוניים מאומצים מידיי עלולים להעמיס על הגוף, ולמנוע את הירידה בהפרשת הורמונים אנדרוגנים מבלוטת יותר הכליה.