בימנו מצופה מהיולדת גם להניק וגם לחזור מהר לגזרה על ידי ביצוע אימון גופני. נשים רבות שואלות האם שני התהליכים עלולים לפגוע אחד בשני. בכתבה הבאה תמצאו את כל התשובות.
בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לחשיבות ההנקה לבריאותו וגדילתו התקינה של התינוק, שכן חלב האם מכיל, חלבונים, ונוגדנים החשובים להתפתחותו של התינוק, בנוסף ההנקה תורמת לחיזוק הקשר בין האם לתינוק. במקביל עלתה גם המודעות לביצוע פעילות גופנית בתקופה שלאחר הלידה. זאת מכוון שפעילות גופנית עוזרת להפחית את המשקל העודף שנצבר בהריון, מחזירה את התפקוד התקין של הגוף ומשפרת את מצב הרוח של אם ואת תדמית הגוף שלה.
העידוד והתמיכה להנקה מצד אחד ולפעילות גופנית מצד שני, גורמת לבלבול בקרב הנשים, רבים מהן חוששות להתחיל או לחזור לבצע פעילות גופנית על מנת לא לפגוע בתהליך ההנקה ולהיפך נשים רבות רוצות לחזור במהירה לפעילות גופנית ומוותרות על ההנקה.
החשש ותהיות של האימהות הטריות, לגבי השפעה של ביצוע שני התהליכים על גופן בו זמנית הוא מוצדק. שכן הנקה ואימון וגפני הינם שני תהליכים מנוגדים מבחינה פיזיולוגית. בהנקה, חומרי האנרגיה שבגוף האישה מנוצלים ליצירת החלב האם. לעומת זאת בזמן פעילות גופנית מתפרקים חומרי המזון לאנרגיה ולתהליך זה מתווספים תוצרי לוואי רבים. לכן יולדות רבות שואלות על השפעה של פעילות גופנית על תהליך ההנקה.
האם נכון שתוצרי הלוואי שנוצרים בזמן מאמץ עלולים לפגוע בחלב האם? התשובה היא לא. בעבר התפרסמו מספר מחקרים אשר שקיים דמיון מבני בין חלב האם לבין תוצר הלוואי חומצת החלב שנוצר בשרירים בזמן המאמץ שעלול לפגוע בטעם החלב וברצון של התינוק לינוק. אולם בשנים האחרונות כאשר בדקו את הרכב החלב של נשים מניקות לאחר ביצוע פעילות גופנית, לא היה שוני בהרכב החלב וברצון של התינוק לינוק. כך שאימון גופני לא משפיע על טעם החלב.
האם פעילות גופנית עלולה לפגוע בייצור החלב, ולפגוע בקצב גדילת התינוק? התשובה היא לא מחקרים הראו שלא היה הבדל בכמות החלב בין נשים שהיו פעילות ללא פעילות, להיפך נשים שעסקו בפעילות גפנית נמצא שכמות החלב הייתה מעט גדולה יותר מאשר לא פעילות. גם מעקב אחרי התינוקות לאורך זמן הראה שלא היה הבדל בקצב הגדילה של התינוקות בין אימהות פעילות ללא פעילות גופנית.
האם ישנה חשיבות בריאותית נוספת לפעילות גופנית בזמן הנקה? התשובה היא כן. בזמן ההנקה האם מעבירה לתינוק כמות גדולה של סידן. בהתחשב בעובדה שהנקה נמשכת מספר חודשיים רב ומספר פעמיים ביום, מעקב אחר נשים מניקות גילה שהנשים מאבדות בין 3%-9% ממסת העצם שלהם לאורך זמן של שנה של הנקה. זאת לעומת ירדה של 1% בגיל המעבר. לכן אימון גופני בזמן תקופת ההנקה נמצאה כבעל חשיבות גדולה בשמירה על מסת העצם ומניעת אוסטאופרוזיס. בקרב נשים שהיו פעילות ביצעו הליכה ואימון חיזוק שרירים נמצאה האטה משמעותית של ירידה במסת העצם בזמן ההנקה.
האם יש סיכונים בביצוע פעילות גופנית בזמן הנקה? למרות כאמור ששילוב פעילות גופנית עם הנקה, הוא תהליך בטווח מאוד, ביצוע פעילות גופנית מאומצת מידיי שלא מתאימה למצב הגופני כן עלולה לפגוע ביעילות הנקה. שכן חלק חשוב בהנקה הוא העברה של נוגדי ממערכת החיסון מהאם לתינוק, ובכך מחזקת את מערכת החיסון שלו. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שביצוע פעילות גופנית מאומצת מאוד גרם לכן שפרופיל הנוגדנים בחלב האם השתנה במעט והיה יותר ” דלקתי” אומנם לא ידועה השפעה של תהליך זה. אבל פעילות גופנית מאומצת מידיי עלולה כן לפגוע השפעה המטיבה של הנקה על התפתחות מערכת החיסון של התינוק.
מה היא הפעילות המומלצת? את הפעילות יש להתחיל באישור הרופא כ4 שבועות לאחר הלידה כאשר מדובר בלידה רגילה ו-8 שבועות לאחר לידה ניתוח קיסרי. כמובן שחשוב להתחיל את הפעילות גופנית בהדרגה גם בדרגת הקושי וגם בזמן. מומלץ לשלב בין פעילות אירובית דוגמת הליכה קלה כ-4 פעמיים בשבוע, עם 3 פעמיים בשבוע תרגילי חיזוק קלים של שרירי הגוף גוף העיקרים ויש להקדיש מספר דקות ביום לתרגילים לחיזוק שרירי ריצפת האגן. בזמן הפעילות האירובית מומלץ לשתות הרבה מים. בתרגילי החיזוק יש להקפיד לשמור על תנועה רציפה והוצאת אוויר איטית בזמן המאמץ וכיווץ של שרירי ריצפת האגן.