שיקום באמצעות שיטת blood flow restriction exercise גורם לחיזוק מואץ של השרירים גם כאשר התרגול מתבצע בעומסים נמוכים ולכן מקצר משמעותית את תהליך השיקום לאחר ניתוחים בברך.

לאחר ניתוחי ברך, לדוגמה שיחזור של הרצועה הצולבת, או ניתוחים לתיקון המינסקוס, כתוצאה מכאב או עקב ההוראות הרפואיות הן שאסור לבצע תרגילים בעומסים גבוהים על מפרק הברך. עקב כך מתרחשת ירידה במסת השריר (היפוטרופיה) של שריר הירך הקדמי (quad). דילול ברקמת השריר הוא משמעותי ביותר בשבועות הראשונים ונדרש זמן רב במהלך השיקום לחזק את השריר. למעשה, כוח ונפח שריר זה הוא אחד המרכיבים המרכזיים בהצלחת השיקום וקביעת יכולתו של המשוקם לחזור לעסוק בספורט.
על מנת לחזק את השריר ולגרום לעלייה בנפח שלו (היפרטרופיה) יש צורך לחזק את השריר בעומס גבוה, דבר זה אינו אפשרי מכוון שהמפרק עצמו עדיין אינו יכול לעמוד בו. על מנת כן לגרום לשריר להתחזק ללא עומס על המפרק, הדרך הטובה ביותר לחזק את השרירים על ידי שימוש בשיטת blood flow restriction exercise .

מה היא השיטה?
שיטה זו פותחה ביפן ונקראת בשם kaatsu training . השיטה הוכחה בשנים האחרונות בעשרות מחקרים שהיא השיטה היעילה ביותר לחיזוק שרירים. בשיטה זו לפני ביצוע התרגיל המטופל שם שרוול לחץ על הירך ומנפח אותו ללחץ הגדול בין 100-160 ממ/כספית. או כ130% מהלחץ הסיסטולי במנוחה ורק לאחר ניפוח השרוול הוא מבצע את התרגיל. מבחינה פיזיולוגית השרוול מפחית את אספקת הדם לירך ב30% ועוצר את הזרימה הוורדית. מחקרים מראים שמבחינה פיזיולוגית בשיטה זו מספיק תרגול של 20% מהכוח המרבי (1RMׂׂ ׂ) של השריר על מנת לחזק את השריר לעומת בין 60%-100% מהכוח המרבי של השריר RM1)ׁׂׂ) ללא השרוול. תרגול לאורך זמן של 4 שבועות , הראה עלייה של כ 5% בנפח השריר ולעלייה של כ % 20 בכוח השריר, כל זאת בזמן שהתרגול בוצע בעומסים נמוכים והיה יעיל יותר בהשוואה לתרגול בעומס גבוה ללא השרוול.

כיצד השיטה מאיצה את כוח ונפח השריר?
כאמור נערכו עשרות מחקרים עד היום שהוכיחו את יעילות השיטה. ישנם מספר מנגנונים פיזיולוגים שהשיטה מפעילה:
1.ירידה באספקת הדם לשריר גורמת לעלייה בגיוס יחידות השריר המוטוריות מסוג 2( type2 ) שאחריות על פיתוח הכוח.
2. עצירת פינוי הדם הורידי מהשריר גורמת לכך שתוצרי תהליכי פירוק של השריר נשארים בשריר שגורם לתגובה הורמונלית חזקה יותר לאחר האימון.
3. שחרור הלחץ החיצוני לאחר התרגול גורם לזרימת מוגברת לשריר ולאחר מספר פעמים הזרימה גורמת להפעלת רצפטורים אשר גורמים לתהליכי בנייה מואצת.
4. הפחתת זרימת הדם למעשה מגבירה את פעולת מערכת החיסון, התהליך הדלקתי שמתרחש לאחר האימון שמטרתו לתקן את הנזק בשריר.

כיצד מתקדם תהליך השיקום?
ישנם מספר פרמטרים אשר בעזרתם ניתן להגביר את עוצמת התרגול, בהדרגה על פי התקדמות השיקום:
1. הגברה של הלחץ החיצוני בשרוול. מ 100 ממ/כספית ל 160 ממ/כספית. ללחץ גבוה יותר לא היה כל יתרון.
2. החזקת השרוול מנופח זמן רב יותר. ככול שהשרוול מנופח זמן רב יותר נוצר אפקט פיזיולוגי גדול יותר. לכן, בשלב הראשון מומלץ לשחרר את הלחץ בכל ביצוע תרגיל. עם התקדמות ניתן לבצע 3 סטים של 15 חזרות של אותו תרגיל ללא שחרור השרוול ואחר כך ניתן לבצע מספר תרגילים ברצף.
3. דרגת הקושי של תרגול: כאמור ניתן להתחיל בביצוע תרגילים קלים מאוד בשכיבה וככול שהמטופל מתקדם הוא יכול לבצע את התרגילים בדרגת קושי גבוה יותר לדוגמא: סקווט על רגל אחת וכדומה.

מה הוא מינון התרגול המומלץ?
המינון המומלץ הוא 3 אימונים בשבוע. כל תרגיל ניתן לבצע 3 מערכות של בין 10-15 חזרות. מנוחה של 30 שניות בין סט לסט. מספר התרגילים ודרגת הקושי שלהם תלוי ביכולתו של המשוקם. אין צורך בתרגול בשיטה זו על מנת להגיע למצב שבו השריר עייף ואינו מסוגל לבצע את התרגיל.

האם יש סיכונים בתרגול בשיטה?
מחקרים רבים בדקו את בטיחות התרגול בשיטה. הם מצאו שאין סכנה בשיטת תרגול זו בהשוואה לאימוני כוח אחרים. היא לא מעלה את לחץ הדם בצורה משמעותית בזמן התרגול בהשוואה לשיטות אחרות. אינה מגדילה את העומס המופעל על הלב בזמן התרגול. בנוסף, היא אינה מגדילה את הסיכון להיווצרות קרישי דם או פגיעה בעורקים או בוורידים.

מקורות מומלצים:

: Loenneke, Jeremy P., et al. “Low intensity blood flow restriction training: a meta-analysis.” European journal of applied physiology 112.5 (2012): 1849-1859.‏

Loenneke, J. P., et al. “Potential safety issues with blood flow restriction training.” Scandinavian journal of medicine & science in sports 21.4 (2011): 510-518.

Pope, Zachary K., Jeffrey M. Willardson, and Brad J. Schoenfeld. “Exercise and blood flow restriction.” The Journal of Strength & Conditioning Research 27.10 (2013): 2914-2926.‏