בשנים אחרונות יותר ויותר רצים וטריאתלאטים לובשים גרבי לחץ בתחרויות. האם יש לשימוש בגרביים השפעה משמעותית על תפקוד הגוף בזמן מאמץ, המחקרים חלוקים בדעתם.
בשנים האחרונות יותר ויותר ספורטאי סבולת בענפי הריצה וטריאתלון, לובשים בזמן התחרויות גרביים אלסטיות, מדובר בגרביים גבוהות שמגיעות עד לברך, אשר תפקידן להפעיל לחץ מתון של עד כ 40 מ”מ כספית על אזור כף הרגל והשרירים מתחת לברך. מקור השימוש בגרביים הוא בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקה של הורידים ברגליים או חולים סובלים מבעיות במערכת הלימפה או בקרב חולים אשר שוכבים מרבית הזמן. בקרב חולים אילו חבישת הלחץ מקטינה משמעותית את קוטר הורידים ברגליים ולכן מגבירה את זרימת הדם בורידים שמוליכים את הדם חזרה ללב ועל ידי כך מפחיתה משמעותית את שכיחות הבצקות ברגליים ואת הסכנה להיווצרות קרישי דם בורידים העמוקים כתוצאה מחוסר זרימה של הדם.
השימוש בגרביים אלה בזמן ביצוע מאמצי סבולת תפס תאוצה לאחר שהרצה פאולה רדקליף קבעה שיא בריצת המרתון בשנת 2003 כאשר היא לבשה לראשונה את גרבי הלחץ. אך למרות הפופולריות ההולכת וגוברת של השימוש בגרביים , נשאלת השאלה האם הגרביים גורמות לשיפור בתפקוד הגוף בזמן מאמץ בקרב אנשים בריאים ?
ידוע שבקרב אנשים בריאים הזרימה במערכת הורידית בזמן פעילות גופנית מורכבת משני מנגנונים :האחד “המשאבה השרירית”, שמשמעותה התכווצות השרירים ברגליים בזמן המאמץ לוחצת על כלי הדם הורידים ודוחפות את הדם כלפי מעלה, המנגנון השני, הוא מערכת השסתומים החד כיוונים בורידים אשר אינם מאפשרים לדם שנדחף כלפי מעלה בזמן התכווצות השריר לחזור כלפי מטה בזמן הרפיה של השריר.
השערות שעומדות מאחורי השימוש בגרביים בקרב ספורטאים הינן: ששיפור נוסף בזרימה הורידית יגרום לשיפור בכמות הדם החוזרת ללב ויגדיל את נפח הפעימה של הלב, וישפר את תפוקת הלב , דבר שישפר את יכולת המאמץ. השערה נוספת הינה ששימוש בגרביים יוביל לפיזור מהיר יותר של תוצרי תהליכי יצירת האנרגיה בשריר כגון : חומצת חלב ולכן וישפר את תפקוד השריר ויפחית את הכאב בזמן המאמץ.
במהלך השנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים אשר בחנו את השפעה של שימוש בגרבי לחץ על הביצועיים הגופניים. רוב המחקרים מצאו שאין יתרון ממשי בשימוש בגרביים. מספר מחקרים שפרסם פרופ’ ספרליך, מאוניברסיטת קלן בגרמניה מצאו: שלא היה כל הבדל בפרמטרים פיזיולוגים כגון צריכת החמצן מרבית , סף אנארובי, תפוקת לב, דופק ועוד, בזמן ריצה תוך כדי ביצוע מבחן מאמץ מרבי ומאמץ תת מרבי , כאשר הנבדקים לבשו את הגרביים או ללא הגרביים. בנוסף לא נמצאה השפעה מקומית על תפקוד השרירים שנבחנה באמצעות אמצעי הדמייה שונים. גם מבחינה סוביקטיבית לבישת הגרביים לא השפיעה על דרגת הקושי של המאמץ, כפי שדירגו אותה הרצים, וגם לא על עוצמת הופעת כאבי השרירים לאחר המאמץ.
חוקר נוסף שבדק את השפעת הגרביים על אותם פרמטרים פיזיולוגים אך בזמן ריצה בקצב קבוע, לאורך זמן, מצא שבריצה במהירות נמוכות שימוש בגרביים גרם לירידה קלה בדופק המאמץ ולשיפור מתון בתפוקת הלב . אך השפעה זו נעלמה במהירות ריצה גבוהות יותר.
אם זאת מספר קטן של מחקרים מצאו שכן ישנה השפעה מטיבה על לבישת הגרביים על יכולת בזמן ביצוע מאמצים שונים. מחקרים דיווחו על פינוי טוב יותר של חומצת חלב בזמן התאוששות בין מאמצים קצרים שכללו סידרה של ספרינטים וכן נמצא ירידה בדיווח על עוצמת כאבי השרירים לאחר ביצוע סידרה של מאמצים קצרים שכללו ריצה בירידה (כיווץ שריר אקצנטרי).
לסיכום רוב המחקרים שבדקו אוביקטיבית את השפעה של לבישת גרבי הלחץ בזמן מאמץ , מצאו שאין להם כל השפעה מטיבה על יכולת המאמץ. אך אם זאת חשוב לציין שהשפעת השימוש בגרבי הלחץ לא נבחנה על מאמץ הנמשך פרק זמן ארוך של מספר שעות כמו ריצת מרתון או טריאתלון.
הסבר נוסף לפופולריות ההולכת וגדלה של הגרביים נובע מכך שיתכן שהשפעה העיקרית של הגרביים קשה מאוד למדידה אוביקטיבית מיכוון שהיא קשורה לפעולת המערכת העצבית על ידי במתן תחושה של תמיכה וייצוב השרירים שבשפה המקצועית נקראת “תחושת הפרוספציה” בזמן מאמץ בדומה לשרוולים ששחקני כדורסל לובשים מסביב למרפק היד הקולעת לייצוב המרפק, או בדומה לחבישות הקינזיוטייפ הנמצאות בשימוש בקרב ספורטאים מענפים שונים.